א. מַחַל
°, ש"ז, — כמו מַחֲלָה: אכוף לך ראש יי' חילי, אכרע לך ברך לחתל מחלי, אכתירך בשיר משירי מחולי (ר"א קליר, קינ', אאדה). המאביק לשר גחל, הצילה שאונו מבחל, הצגים להרטות מחל, ענוי נפש שור (הוא, צפה בבת תמותה, מחז' רומני ליוה"כ). אתה מגיד אחרית מראשית, אפס מעדיר את אשר תעשית, בטרם המחל תעלה לו תשית (ריב"צ, תהיינה עיניך, סליח' י' טבת). הרופא לשבורי לב ומחתל מחלם, הקורא הדורות מראש ומכלכלם (משול' בר"ק, התכן מתחת זרועות, יוצ' יוה"כ).