*, ש"ז, מ"ר מְחִלִּים, —  כמו מְחִלָּה: ואלו שנבלעו ברבלתה הקב"ה עושה להם מחילים מחילים מלמטן והם מחלדין בהם עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים (פסיק' רבתי לא). —  ובהשאלה להחללים שבגוף בע"ח:  ותשכח אל מחוללך וכו' שעשאך מחילים מחילים (ספרי דבר' שיט).  האדם הזה עשוי מחילים מחילים נקבים נקבים ואין רוחו יוצאה ממנו (מד"ר בראש' א).  אני בראתי אתכם ועשיתי אתכם מחילים מחילים (שם במד' ט).  לאל שעשה אותך מחילים מחילים אין אתם יכולין להטמין עצמכם  (תנחומא נשא ה).