*, ש"ז, — א) מה שאדם מכניס אל תוך אוצרו, סחורה נכנסת, import; -tation: התגר בכל מקום דמאי אימתי בזמן שרוב מכנסו מישראל אבל אם היה לוקח מן הגוי ודאי (ירוש' דמאי ב א). (המקבל עליו להיות חבר, מעשר) את שהוא לוקח ע"מ למכור ואת שהוא מוכר מפירות מכנסו (שם ב ב). כותי כגוי לכל דבר וכו' והוא שיהא רוב מכנסו משלו (ר' בון בר' חייא, שם ו יא). רוב מכנסו1 (של נח בתיבה היה) דבילה (ר' נחמיה, מד"ר בראש' לא). — ב) דָּבָר שדרך בו נכנס דָּבָר: ספוג בין כך ובין כך טמא מפני שהוא עשוי למכנס (תוספת' כלים ב"ק ו יט). (איך אפשר תערבת שני מינים בתלוש) אלא בשנתערבו דרך מכנס (ירוש' כלא' ו א). — בֵּית מִכְנָס, מקום שדרך שם נכנס דבר: שיהא בית מכנס שלה (של הרחת) מלמעלה (ר' יוסי בר"ה, ירוש' ב"מ ט ה).