מִכְסָה
1, ש"נ, סמי' מִכְסַת, — מספר2, Zahl; nombre; number: ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו בְּמִכְסַת2 נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה (שמות יב ד). — וקצת במשמ' כַּמּוּת, סְכוּם, quantité: וחשב לו הכהן את מִכְסַת הערכך עד שנת היבל (ויקר' כז כג).
1 אמרו הקדמונ' כי גם מלה זו נגזרה מן כסס, תכֹסּוּ, וכך נראה מגוף הכתוב מכסת–תכסו. אבל זה דחוק, כי מן הכפולים עה"פ צריכה להיות דגושה, מְכִסָּה, ע"מ מְסִבָּה. ויותר נראה כי זה משקל נקבה מן שרש מכס שהיה אולי בתחלה משמ' הראשונה כמו ספר, מנה, או חלק, וממנו מֶכֶס, וממנו מִכְסָה, ואולי הוא הוא השרש סכם, שממנו השם *סְכוּם.
2 השבעים תרגמו כאן במשמ' מספר ובויקר' במשמ' מחיר. וכמו"כ פרשו במכי' (בא ג) מלה זו במשמ' מנין, אמרו וז"ל: אין מכסת אלא מנין שישחטנו למנוייו.