ש"ז, מ"ר מִלּוּאִים, מִלֻּאִים, מִלֻּאֵיכֶם, שה"פ מן מלא, א) אבני מִלּוּאִים, שממלאים בהן במלאכת זהב וכדומ':  אבני שהם ואבני מִלֻּאִים לאפד ולחשן (שמות כה ז).  והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני הַמִּלֻּאִים לאפוד ולחשן (שם לה כז).  אבני שהם וּמִלּוּאִים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה (דהי"א כט ב). —  ב) תחלת עבודת אדם בכהונתו, כדי להתרגל בעבודתו, Eunführung; initiation:  ולקחת מן האיל החלב והאליה וכו' ואת שוק הימין כי איל מִלֻּאִים הוא (שמות כט כב).  ולקחת את החזה מאיל הַמִּלֻּאִים אשר לאהרן (שם כו).  ואת איל הַמִּלֻּאִים תקח ובשלת את בשרו במקום קדש ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם וכו' אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וכו' ואם יותר מבשר הַמִּלֻּאִים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש (שם לא-לד).  ויקרב את האיל השני איל הַמִּלֻּאִים (ויקר' ח כב).  ויקח משה אתם (את החלב וכו' וחלות המצה וכו') מעל כפיהם (של אהרן ובניו) ויקטר המזבחה על העלה מִלֻּאִים הם לריח ניחח (שם כח).  ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל הַמִּלֻּאִים כאשר צויתי (שם לא).  ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מִלֻּאֵיכֶם כי שבעת ימים ימלא את ידכם (שם לג). —  וּמִּלֻּאִים סתם, כנוי לקרבן הַמִּלֻּאִים:  :  למנחה ולחטאת ולאשם וְלַמִּלֻּאִים ולזבח השלמים ויקר' ז לז. —  ובת"מ במשמ' העקרית, איכות מה שהוא מָלֵא:  אכול שליש ושתה שליש והניח שליש לכשתכעוס תעמוד על מילאוך (גיט' ע.).  כמה גשמים יורדין ויהא בהן כדי רביעה כמלוא1 כלי של שלשה טפחים (מד"ר בראש' יג). —  והכמות שמלאה אותו:  לעולם הוא (המקוה שהיה חסר ונתמלא מי גשמים) בפסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד (מקוא' ג א). —  °ומה שממלא את הגוף, מזון יותר מדי וכדומ':  רפואה בהרגל מאכלים דקים וקלים והנהגות טובות ואם לא יוכל לרפאתו בזה שיעשה לו הרקות מהמלואים ואם לא שיריקוהו מהסמים הקלים (ר"י אבוהב, מנורת המאור שכ). —  ובזמן החדש השתמשו במלה זו במשמ' נוספות, Supplement; supplément.