1, ש"נ, מ"ר מַמּגֻרוֹת, — אוצרות התבואה: עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו מַמְּגֻרוֹת כי הביש דגן יוא' א יז.
1 לא נתברר מקור המלה וגזרתה, אף אין להכריע אם באמת כך כתבה יואל כמו שהיא בנסחה המסורה או היתה כאן איזו מלה אחרת ונשתבשה. גם עפ"י התרגומים הקדמונים אין להכריע. היוני תרגם ϑησαυϱοί, והוא אוצר, וכך עקילס, אך אין להכריע אם הם תרגמו כך מלה זו או היתה פה המלה מטמונים וכיוצא בזה. ואולי דגש המם הוא רמז שהמלה משֻבשה. וכבר נשא ונתן במלה זו ריב"ג במשתלחק, וז"ל: ואמא נהרסו ממגורות פאנ אלמימ אלאולי דאח'לה עלי מגורות אלד'י הו ג'מע מגורה לאנהמ למא תכלמוא באשמ אלואחדה מנהא בזיאדה מימ וכאנת הד'ה אלמימ לאזמה להד'א אלאשמ עדוהא מעד אלחרפ אלאצלי פאדח'לוא עליהא מימא אח'רי זאהדה כמא ידח'לונהא עלי אלאשמא' אלתי לא זיאדה פי אוהלהא ת'מ שׁדדוא אלמימ אלתי תוהמוהא אצלא פקאלוא ממגורות בתשׁדיד אלמימ אלת'אניה כמא שׁדּדוא אלמימ אלאצליה פי ממרומים חינ אדח'לוא עליהא אלמימ אלתי תזאד פי אואהל אלאשמא' משתלחק 69. — ובעבר': אבל נהרסו ממגורות המם הראשונה נוספת על ממגורות שהוא הקבוץ מן מגורה מפני שהם כשהיו מדברים על יחיד ממנו בתוספת מם והמם הזאת היתה נחוצה לשם הזה חשבוה כאלו היא אות שרשית והוסיפו עליה עוד מם נוספת כמו שיוסיפו על שמות אשר אין תוספת בתחלתם אחר כך הדגישו את המם שחשבוה לשרשית ואמרו ממגורות בהדגשת המם השניה כמו שהדגישו את המם השרשית בממרומים כשהוסיפו עליה את המם הנוספת בראשי השמות.