מָמוֹת

1 ש"ז, מ"ר מְמוֹתִים, סמי' מְמוֹתֵי, — כמו מָוֶת: כי כה אמר יי' על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת מְמוֹתֵי2 תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו (ירמ' יו ג-ד).


1 בערב' מַמַאת ممات.

2 במ"ב יא ב הכתיב: הממותים, אך הקרי המומתים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים