1, ש"ז, מ"ר °מִמְסָכִים, — א) יין מָסוּךְ2: הערכים לגד שלחן והממלאים למני מִמְסָךְ (ישע' סה יא). למאחרים על היין לבאים לחקור מִמְסָךְ (משלי כג ל). — ב) בהשאלה, °מִמְסַךְ הגוף וכדומ', כמו מֶזֶג: כי הנה הדבש מועיל ומזיק כפי השתנות ממסך גוף האוכל (ראב"ע, יסוד מורא ט). שלא תוליד (הלבנה) חום כהוגן כפי ממסך האדם וכו' וידוע כי כל בשר הוא חם רק כפי ממסך האדם הוא (בשר השור) קר ומזיק לו (הוא, ראש' חכמה א). ודברים עתיקים יורו כפי ממסך כחם וכפי תולדת המזלות (הוא, ספר למשאלה בקדרות ט). ובעבור חיות כל המעשים כפי יושר ממסך העושה ואין בגוף אבר ישר בממסך שיוכל לדמות בו כל דבר בעבור היותו ישר (הוא, צחות, אות כ). וכן נמצא סבות ממה שיתחדש במציאות העולם מחדושים אשר סבתם ממסך היסודות וכו' ואינו מפעל הממסך אבל הממסך ענין החמר בלבד (ר"י חריזי, מו"נ ב יג). בשעורים מתחלפים מן החם והקור והלח והיבש ויעשה בהם אלה הממסכים המתחלפים (שם ב כ). אם הוא ממסך היסודות סבה להיות החמרים מוכנים לקבל הצורות המתחלפות (שם). כי ישתנו (החולים) בעבור ממסך גופם כי זה יהיה בתולדתו חם וזה קר (ספר המאורות, כ"י ברלין). וידוע כי ט' ממסכים הם על דרך הכלל (שם).