°, ש"ז, — מי שהמציא דבר חדש, Erfinder; inventeur; inventor: וראיתי בספר אחד מחכמי הנוצרים שהממציא הראשון ממלאכת הכלים לדעת בהם השעות השמשיות ביום היה אחז באותם המעלות אשר עשה בירושלם שהיו מכוונות לזה (ר"י אברבנאל, מ"ב כ). אולם הודיעני מי היה הממציא הראשון לשירים (ר"ע פרנשיש, מתק שפתים 30). — ובפרט הַמַּמְצִיא הָרִאשׁוֹן, כנוי להאלהים שהמציא יש מאין, שיצר את העולם מאין הגמור.