ש"ז, בהפס' מָזֶג, — א) יין מעֹּרב כראוי ומותקן לשתייה, gemischter Wein; vin mélange; mixed wine: שררך אגן הסהר אל יחסר הַמָּזֶג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים (שה"ש ז ג).  — ובתו"מ: במים ולא ביין במים ולא במזג (ספרא ויקר' ח ז).  וכמזג1 שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני (נדה ב ז). — ובסהמ"א: האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמימי מזג (הלכ' פסוק', נידה).  או בדם הקזה שבכוס או במימי אדמה או במזג שבכוס (רמב"ם, אסורי ביאה ה יא). — ב) בהשאלה, *מִזְגּוֹ של בע"ח, של האדם, איכות טבעו ונטיותיו, Temperament: למלך שהיו לו אוצרות בלומים והיו בני המדינה מליזין אחרי המלך לאמר מזגו2 של מלך רעה (מד"ר בראש' כח). — ומצוי בסהמ"א במשמ' זו: אל יקשה בעיניך שתתיחד ארץ בדבר מכל הארצות ואתה רואה מקום שמצליח בו צמח מבלתי צמח וכו' ומתיחדים יושביו בצורות  ומדות מבלעדי זולתם במצוע המזג והנה עפ"י המזג תהיה שלמות הנפש וחסרונה (כוזרי ב י).  הממרה בסבות האמצעיות אם בחברת הרעים או בתגבורת מזג רע (שם ה כ).  כי הוא (האדם) שוה ומכוון במזגו מכל בעלי חיים (תקון מדה"נ ח).  כשיזדמן לה מי שמזגו חם ובעל מרה אדומה (שם כו).  לפי שהוא מבואר שמזגי האנשים מתחלפים קצתם מקצתם מצד התחלפות מזגי האבות או מצדדים אחרים עד שאי אפשר שיסכימו שני אנשים על מזג ותכונה אחת (העקרים א כה).  ואמנם הסבות הצוריות (של הבריאות והחלי) הם המזגים והכחות המתחדשים אחריהם (קאנון א א ב).  תכיר ותדע מזג החולה ומדותיו בזמן בריאותו (מוסר הרופאי' לר"י הישראלי עג).  והוא (הפיל) בן תרבות ונכנע מכל בעלי חיים מדבריים ומקבל תוכחת מוסר והוא ממזג שוה ככלב וסוס (שער השמים ד א).  צריך שתדע כי מזג הזכר בצרוף אל מזג הנקבה חם ויבש (נתן פלקיירא, צרי הגוף, כ"י בריט"מ).  שבני אדם קצתם יקנו הבריאות בבלתי התעמלות ולא מעשה ליושר מזגם וטוב הרכבתם (רי"א, שמים חדשים ב).  לכן נתחייב שלא לישא הזונה שמזגה רע פן תסירנו ותטנו ברוב לקחה מדרכו הטוב (החנוך, אמור).  ואין לו התנצלות מצד רוע טבעו ותכונת מזגו מצד תולדתו (המאירי, יומא ג). —  חלש הַמֶּזֶג, רך הטבע: והיהודים רכי הלב חלושי מזג ובמעט מזער יכנעו לכל (שבט יהודה ח).  ואולם כפי חיוב המערכת לא משנאתם אותי שמוני מתחלת היצירה חלוש ההרכבה רפה המזג (בחינ' עולם ו א).  שהוא איסטניס רך המזג וחלוש הטבע (שו"ת מים רבים, יו"ד מח). — ובצמחים וכל הגופים, ערך חלקיהם והחלטים שלהם: החכמה הנראית בצמחים ובמוצאים המוכנים לתקנת האדם ואופני תועלותיו בהם על התחלקות טבעיהם ומזגיהם וכחותם (חו"ה, הבחינה ד).  ההויות הטבעיות וכו' ישלמו ויתכנו ותחול בהם הצורה אשר היא ראויה להם מחיים וצמחים ויהיה לכל מזג הצורה שהיא ראויה לו (כוזרי ג נג).  הנפש היא אחת ותעשה דברים מתחלפים יחד תצמיח הצמחים ותתן הרגשה לבעלי חיים ושכל לאדם לפי התחלף הגופים והמזגים הנאותים לקבל הכחות ההם (שער השמים יא).  כי קצת המזגים יהיה בהם מהרוע והמרחק מהשווי בענין לא יהיה אפשר שיקבל אלא צורת המחצבים לבד (אמונה רמה א ז).  המזג הוא איכות מתחדש מהפעלות איכויות הפכיים נמצאים ביסודות קטני החלקים כדי שיגיע רוב כל אחד מהם ברוב האחר כשיתפעלו בכחותם קצתם בתוך קצת יתחדש מכללם איכות מתדמה בכלם והוא המזג (קאנון א א ג א). —  ג) °מזג האויר, Tempréature: הנולדים מעפושי הלחויות כמיני התולעים וקצת בעלי חיים שנבראים ממזג נתחדש באויר (שער השמים יא).  והיותר ראוי שבמזגי האויר שישתנה אל העפוש הוא מזג האויר החם והלח (קאנון א ב ב ד).  וכבר ידעת איך יודעו מזגי האוירים ממרחבי הארצות ומעפרם וממשכנות ההרים (שם יא).