מַמָּשׁוּת

°, ש"נ, — שהמ"פ, כמו מַמָּשׁ: אין בדבריה ממשות (תשו' הגאונ' חברון סו). ורבן גמליאל סבר ממשות של כל אחד שכלה מן השדה אסור (תוספ' פסח' נב. ד"ה הכובש). בציורים שהן מיני צבעים בעלמא ואין בהם ממשות כלל (הם, יומ' נד: ד"ה כרובים). אבל יש חץ שאין בו ממשות כגון שיבר כלי ברוח פיו ויש אש שאין בו ממשות כגון שלהבת בלא גחלת וכו' שאין בשניהם ממשות (הם, ב"ק כב. ד"ה ממונו). מה תועלתם בכל חקירתם הקדמונית שהרי אין בהם ממשות (ר"י ג'יקטיליה, גנת אגוז ב עא:). אהרן לשם שמים נתכוין (במעשה העגל) חשב בלבו וכו' אעסיקם בדברים עד שיבא משה ואעשה דבר שאין בו ממשות וכשיבא משה יבטל מאליו (חזקוני, כי תשא לב ב). הנקודה הוא דבר שאינו מתחלק כלל וכו' הואיל ואין לה שום מדה ושיעור ולא שום התפשטות ולא ממשות אבל היא תכלית הקו וקצהו (ר"י ישראלי, יסו"ע א א).

חיפוש במילון: