מַמָּשִׁי

°, ת"ז, מ"ר מַמָּשִׁיִּים, —  שיש בו  מַמָּשׁ:  כי הימים מפאת עצמם שוא והבל בלתי ממשיים המה ועל ידי כשרון תורה ומצות הנעשים בהם נעשים ממשיים רוחניים חיים וקיימים (ר"מ אלשיך, איוב ז ג).

חיפוש במילון: