ש"נ, סמי' מֶמְשֶׁלֶת, בכנ' מֶמְשַׁלְתְּךָ, מֶמְשַׁלְתּוֹ, מ"ר סמי' מֶמְשְׁלוֹת, בכנ' מַמְשְׁלוֹתָיו, ― א) שה"פ, שלטון, ובהשאלה לדבר לא בע"ח, מֶמְשֶׁלֶת השמש ביום, פעולתו: ויעש אלהים את שני המארת הגדלים, את המאור הגדל לְמֶמְשֶׁלֶת היום ואת המאור הקטן לְמֶמְשֶׁלֶת הלילה (בראש' א יו). את השמש לְמֶמְשֶׁלֶת ביום וכו' את הירח וכוכבים לְמֶמְשְׁלוֹת בלילה (תהל' קלו ח-ט). ― ובמשמ' העקרית, מֶמְשֶׁלֶת מלך על עמו וכדומ': והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וּמֶמְשַׁלְתְּךָ אתן בידו (ישע' כב כא). ובאה הַמֶּמְשָׁלָה הראשנה ממלכת לבת ירושלם (מיכ' ד ח). ― ב) ארץ שהמלך משֵׁל עליה: לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ מֶמְשַׁלְתּוֹ (מ"א ט יט). לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל מֶמְשַׁלְתּוֹ (ישע' לט ב). ואת כל ארץ מֶמְשַׁלְתּוֹ (ירמ' נא כח). ומשל ממשל רב מֶמְשַׁלְתּוֹ (דני' יא ה). ― וּמֶמְשֶׁלֶת ידו: ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ מֶמְשֶׁלֶת ידו (ירמ' לד א). ― ובמליצה, מֶמְשֶׁלֶת האלהים: ברכו יי' כל מעשיו בכל מקמות מֶמְשַׁלְתּוֹ (תהל' קג כב). היתה יהודה לקדשו ישראל מַמְשְׁלוֹתָיו (שם קיד ב). ― ובמדר': כי באתה לך ממשלה אל תנח מדת ענוותנותך (מד"ר קהל', אם רוח המושל). ― ג) °כלל כל השרים המנהיגים את הממלכה, Regierung; gouvernement; government. ― שִׁמּוּשׁ התחדש בלשון בזמן החדש והתפשט ונהיה כללי גם בספרות, בעתונות ובדבור העברי בכל מקום.