* 1, מֶמֶשׁ, ש"ז, — מה שאפשר למשש ביד, מוצק, ההפך מן נוזל: האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהם ממש ביצ' ה ד. ניצוצות אין בהם ממש רב הונא בן ר"י, שבת מז:. — ומה שתופס מקום הרבה: בהרת ובה שער לבן או שער שחור טמא אין חוששין שמא מיעט מקום שער שחור את הבהרת מפני שאין בו ממש נגע' ד ד. — ומה שהוא גוף מוחשי, לא דבר מפשט: ואחד דברים שיש בהן ממש ואחד דברים שאין בהן ממש2 שבוע' ג ה. ששבועת ביטוי נוהגת בדבר שיש בו ממש ובדבר שאין בו ממש תוספת' שם ד ב. (האומר לאשתו) הילוכי עליך דבורי עליך לא אמר כלום למה שמתפיס את הנדר בדבר שאין בו ממש ירוש' נדר' א ד. — ובפרט במשמ' עצם בגוף של דבר, Substanz; substance: כל שטעמו וממשו אסור לוקין עליו וזהו כזית בכדי אכילת פרס טעמו ולא ממשו אסור ואין לוקין עליו ר' יוחנן, ע"ז סז.. כל נותן טעם אין לוקין עליו עד שיטעום טעם ממשו של איסור ובנזיר אפילו לא טעם טעם ממשו של איסור ר' זעירא, ירוש' ערל' ב ו. העיבור עשו אותו כממש לפסול ולא עשו אותו כממש להאכיל ר' יוסה, שם יבמ' ז ד. אויר מחיצות כממשן ר' אימי, שם שבת יא א. טעם כל המינין טעמו (במן) טעמן וממשן והללו (הקשואים והאבטיחים וכו') טעמן ולא ממשן ר' אסי, יומ' עה.. קול ומראה אין בהן משום מעילה לפי שאין בהן ממש רב פפא, פסח' כו.. כמה היה אותו חושך (של מצרים) רבותינו אמרו עבה כדינר היה שנאמר וימש חשך שהיה בו ממש מד"ר שמות יד. אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהן ממש ר' יצחק, שם כח. — יש מַמָּשׁ בְּדָבָר, שהדבר אמת, שיש לו יסוד וכדומה: אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מקבלין אותו בסבר פנים יפות ומעלין ומושיבין אותו עמהם אם יש ממש בדבריו פטרוהו ולא היה יורד משם עולמית תוספת' סנהד' ט ג. בתחילה בין שיש ממש בדבריו בין לאו שומעין לו מיכן והילך יש ממש בדבריו שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו ר' יוחנן, ירוש' שם ו א. אמר להן (הקב"ה לישראל כשבכו בענין המרגלים) אתם בכיתם לפני בכייה של תפלות הוי עתידין אתם לבכות בכייה של ממש שם תענ' ד ח. כך וכך יש לך להשיב וכו' היקפתנו תשובות חבילות שאין בהן ממש ר"א בר' שמעון, ב"מ פד:. הקב"ה אמר לאברהם נסיתיך בכמה נסיונות ועמדת בכולם עכשיו עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים ר"ש בר אבא, סנה' פט:. למטרונה שיצא עליה שם רע עם אחד מגדולי המלכות ובדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש מה עשה המלך עשה סעודה והושיב אותו האיש בראש של מסובין כל כך למה להודיע שבדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש ר' לוי, מד"ר ויקר' כז. אפילו דברים שאין בהם ממש אפילו שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו הן נכתבים על פנקסו של אדם ר' יעבץ, שם כו. — ובמשמ' כח ויכֹלת לעשות דבר מה: אמר לו (פלוסוף אחד לר"ג) כלב אתה קורא אותה (את הע"ז) והלא יש בה ממש אמר לו (ר"ג) ומה ראית אמר לו פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית ע"א לא נשרף ע"ז נד:. יודעין היו ישראל בעכו"ם שאין בהם ממש ולא עבדו עכו"ם אלא להתיר להם עריות בפרהסיא רב, סנהד' סג:. אמר לו משה ואם אין בו (בעגל) ממש למה אתה כועס מד"ר במד' ב. אמר (מנשה) לפניו רבש"ע הרי קראתי לכל אלוהות שבעולם וידעתי שאין בהן ממש רבש"ע את הוא אלוה על כל אלהים שם דבר' ב. אמר הקב"ה אע"פ שאין בה (בע"ז) ממש כיון שפורש אדם ממנה מעלה אני עליו כאלו הוא עובד למי שיש בו ממש ובא לו אצלי ר' פנחס בר"ח, שם. — ובמשמ' תה"פ: ואתם הדבקים ביי' אלהיכם דבוקים ממש סנה' סד.. עין תחת עין ממון אתה אומר ממון או אינו אלא עין ממש ר' דוסתאי בן יהודה, ב"ק פג:. לא נשאת (שאמרו במשנה הכונה) נשאת ממש אלא כיון שהתירוה לינשא אע"פ שלא נשאת אביו של שמואל, כתוב' כג.. ואם לתת (שעורים בפסח) נתבקעו אסורות וכו' אמר מר עוקבא לא נתבקעו ממש אלא כל שאילו מניחן על פי חבית והן מתבקעות מאיליהן ושמואל אמר נתבקעו ממש פסח' מ.. מאי חוצלות וכו' מחצלות ממש ר"ש בן לקיש, סוכ' כ.. כי תראה יכול אפילו מרחוק ת"ל כי תפגע וגו' יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה ב"מ לג.. מלאכים אלו וכו' ששלח יעקב לעשו היו מלאכים ממש מד"ר בראש' עה. — ואמר החרזן: ישמיד שמם וזכרם מהיום ואמש, אמן כן יאמר השם אין לממש3, ונבין ונשכיל בכל אשר תחת השמש חרוזים בראש סדר ויחי במדה"ג כ"י תימן. — והפיטן אמר: האיש כזה שפל נבזה יתחשבו לו עונותיו, עודו קטן ובר יקטן בוכה תמיד על מחיותיו, וכל חמש גלום ימש ואין מָמָשׁ בפעולותיו, וכל שלש עשרה רודף קורא ואין בודקין חשבונותיו אילת השחר, ערב יוה"כ, רצה עליון. — ובלשון המחקר, °כנוי להחמר הקדמון: יצר מתהו ממש ועשה את אינו ישנו ספ' יציר' ב ה. לפי שהתחלתו לאבן קדומה כלומר לממש הקדמוני הוא טוב ר"נ, פי' יצירה, קונט' המסור' 80. כי אי אפשר להיות ממש קדמוני חוץ מן היוצר ברכיה הנקדן, הוצ' ד"ר גלנץ, פסק' מח. החכמים קוראין את אחד הממשים חום בזמן שהחמימות יותר על הקרירות שבו שם לג. מפני שהוא חושב שהמקום הוא מקום ישיבת כל הממשים שם, דף 4. מפני שכל הממשים נראים במיני המראה ובשופי ההרגשה שם. כי הגלגל הגדול הסובב את הכל הוא ברא העולם וחידש הגלמים ויצר הממשים ר"מ תקו, כתב תמים, או"נ ג 76, בשם ספ' האמונות א. שנתברר לנו שהוא יתעלה זכרו ברא העולם ויצר כל הממשים ספ' מלחמ' ה' ליעקב בן ראובן REJ 1889, 50. — ואמר הפיטן: לממש וגֹדש לא נשערהו, לטפל ותואר לא נדמהו שהי"ח ליום ה, מי כמוך.
1 מן משש. וכך הקריאה המסורה של ספרדים ואשכנזים. וכך נקוד בספר מקנה אברהם לר"א בלמשי מַמַשׁ (במקום ממָש), ובפיוט רצה עליון מָמָשׁ (במקום מַמש). אך התימנים אומרים מֶמֶשׁ, כנראה מהמשל מחרוזי מדה"ג, שהובא בפנים.
2 ואמרו במשנה שם כגון שאישן ושלא אישן וכו'.
3 כנראה מֶמֶשׁ, לפי החרוז.