א. מַסֵּכָה

1, ש"נ, סמי' מַסֵּכַת, מ"ר מַסֵּכוֹת, מַסֵּכֹתָם,— א) דבר נסוך ממתכת, צורה נסוכה, gegoss. Bild; image fondue; cast image: ויקח מידם (את הזהב) ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מַסֵּכָה (שמות לב ד). אלהי מַסֵּכָה לא תעשה לך (שם לד יז). כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים וכו' ועשו להם מַסֵּכָה (דבר' ט יב). ארור האיש אשר יעשה פסל ומַסֵּכָה תועבת יי' מעשה ידי חרש (שם כז יה). ואת כל צלמי מַסֵּכֹתָם תאבדו (במד' לג נב). ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל וּמַסֵּכָה ויהי בבית מיכיהו (שפט' יז ד). הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל וּמַסֵּכָה ועתה דעו מה תעשו (שם יח יד). ותעשה לך אלהים אחרים וּמַסֵּכוֹת להכעיסני (מ"א יד ט). ויעשו להם מַסֵּכָה שנים עגלים (מ"ב יז יו). וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מַסֵּכַת זהבך (ישע' ל כב). הבטחים בפסל האמרים לְמַסֵּכָה אתם אלהינו (שם מב יז). ויעשו להם מַסֵּכָה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה (הוש' יג ב). וגם מַסֵּכוֹת עשה לבעלים (דהי"ב כח ב). יעשו עגל בחרב וישתחוו לְמַסֵּכָה (תהל' קו יט). — ב) בהשאלה, קשר וברית2, Bündnis; alliance: הוי בנים סוררים נאם יי' לעשות עצה ולא מני ולנסך מַסֵּכָה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה (ישע' ל א-ב).



1 מן שרש נסך, עי"ש.

2 כבר תרגמו השבע' במשמ' זו. וכבר גזר עקילס משמ' זו מן נסך במשמ' ארג, כמו מסֶּכת.

ערכים קשורים