מָסָךְ

ש"ז, סמ' מָסַךְ, מ"ר °מְסָכִים, — א) יריעה תלויה על עמודים וכדומ' לפני הפתח והשער לסתרה, Vorhang; rideau; curtain: ועשית מָסָךְ לפתח האהל תכלת וארגמן וכו' ועשית לַמָּסָךְ חמשה עמודי שטים (שמות כו לו=לז). ולשער החצר מָסָךְ עשרים אמה תכלת וארגמן וכו' עמדיהם ארבעה (שם כז יו). ואת מָסַךְ הפתח לפתח המשכן (שם לה יה). את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת הַמָּסָךְ לשער החצר (שם לט מ). ויגל את מָסַךְ יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער (ישע' כב ח). — ואמר המשורר: סוב תחזה יין כמו כרכום כי הצבי אותו בטל מסך, מה טוב שתותו על נעים זמר מפי לבנה אחרי מסך (רמב"ע, תרשיש ב סה). נאם אזן לעין החרש נא ומה תוכל ולך צרך לאורים, ולא תראה לבד מה יש לנכח וממשלתי בכל ששה עברים, ואם מסך לנגדך את כעוֵר ואשמע אחרי קירות והרים (הוא, חדשים מעשי אל). — ובמליצה: פרש ענן לְמָסָךְ (מפני האור והחֹם) ואש להאיר לילה (תהל' קה לט). — °וּמָסָךְ של אור: בגן עדן יש מן החומה ולפנים ענן קשור ונוגה סביבותיו בצד צפון יש מסך פרוס מנוגה ואש ירקרק מפריד בין שאר רוחות הגן (מדר' ג"ע, ביהמ"ד ילינק ג). — וגם יריעה יפרשו על פי בור וכדומ': ותקח האשה ותפרש את הַמָּסָךְ על פני הבאר ותשטח עליו הרפות (ש"ב יז יט). ועי' עוד פרֹכת. — ב) בהשאלה, °כל דבר מבדיל ומאפיל: כי אורו ית' עובר בכל מה שתחת גלגל הירח עד מרכז הארץ כ"ש בכל מה שזולתם מן הגלגלים לא יבדילוהו הגופים הגסים והמסכים (סהל בן תמים, פי' ספר יצירה). והנה אור השמש ימנעו אורה המסתירים וכזה בעצמו יאמר באור הראות וכו' כי המסכים הגופניים מסתירים על אורו עד שימנעו המקבלים מלקבל (שם). האור המוסך בינינו ובינו מסך אינו מאיר לנו לא מפני שכבה אלא מפני המסך המאפיל ואם תסיר המסך חזר האור להאיר מפני שהוא במקומו עומד (ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ב טז). אתה המצאת כל אשר ראתה החכמה להמציא ותתן בטבע מדעינו אלו המסכים והמניעות וסודם השארת רשום בחותם כתב אמתך (ר"י בדרשי, בחי"ע יג). מבחר יצירת האנושי הוא (משה) באין מסך והשיג מעלת הוד עירים (י"ג עקרים, JQR, April 1915, 539). — ג) °בלשון חכמת בנין גוף בע"ח, כעין יריעה עצלית מבדלת בין החלל העליון שבגוף בע"ח והכרס, בין הכבד והקבה, בלעז diaphragm: מי שיהיה בו ליחה לבנה רבה בין המסך והאצטומכא תכאיב אותו (קאנון ג יד ד ד). ולפעמים מתחדשת המורסה במסך הנקרא דיאפרגמה והוא המסך המתרחב בין הכבד והאצטומכא (בחליי החזה, כ"י ביהמ"ד שכתר). היתרת הוא דופן המסך שקורין איבריש ובלשון ארמי חצרא דכבדא (רש"י ויקר' ג ד). ומיחס כל תנועת הלב אל הריאה באמרו כאשר הלב מושך אליו הוה ההתקבצות ואז מסך מבדיל את עצמו יתנשא וימשך אצלו הקנה וככה הריאה דוחה את הנשימה וכן להפך כאשר דוחה הלב יתרחב אז המסך שבלעז דיאפראגמא ישפיל וימשוך אצלו הריאה וירחיב הקנה ותקרה הנשימה (מעש' טוביה, בית חדש ב א). — וכנוי לשפוי כובע שבפי הקנה: ובפי הקנה שם מסך א' שקורין בלעז חביליי"א כדי שלא יסתכן (ספ' הנמצא המיוח' להרמב"ם ו). ושת מסך1 בפי קנה לסגרו בבלעו פן יבולע איש בעברו (ר"י בן זבארה, בתי הנפש). — ד) °מָסַךְ הַמֹּח, הקרומים שעליו, Velamenta Cerebri, Meninges2המסך המוחיי נכח נקב המסננת (קאנון ג ה א א).

*מְחִצָּה. — מָסָךְ. — *פּרגוד. — פָּרֹכֶת. — קֶלַע, קְלָעִים.



1 והעיר שם המו"ל י' דידזון: בשני כ"י ושתסמוך, שאין לו מובן, ותקנתי עפ"י המאמר הדומה לו בספר הנמצא.

2 תרגום ד"ר מזיא.