°, ת"ז, לנק' מִסְפָּרִית, מ"ר מִסְפָּרִיִּים, מִסְפָּרִיּוֹת, — א) מטבע הַמִּסְפָּר, של הַמִּסְפָּר: ומספר הא' הוא אמצעי כי ממנו נכפלו כל המספרים והוא אינו מספרי (סהל בן תמים, פי' ספר יצירה א).  כי מה שאין לו תכלית אין לו חצי ולא כפל ולא ערך מספרי (ר"י א"ת, כוזרי ה א יח).  כי הצורות ההנדסיות והמספריות והמשפטיות בלתי בעלות תכלית (שם ה יב).  והאחד המספרי הוא אחד בעצמו וכו' והאחד המספרי הוא קודם השנים (רמב"ע, ערוג' הבשם).  שקצת המספרים אין להם יסוד מספרי עקוביי (רלב"ג, מעשה חושב ה).  והיותר אמתי בשם האחד הוא האחד המספרי שאינו בעל מצב (ר"י אלבו, העקרים ב י).  ויהיה לקצתם אצל קצת דבר מן היחסים המספריים הנמצאים לבעלי שנים עשר חלקים כמו ההקבלה על החצי והשלוש והרבוע (אמונה רמה ד ג).  הנה לאהבת אוהב חכמת המספר והמדות ראיתי לחדש דבר מספריי והנדסיי בראש ספר זה (ר"ד גאנז, הקד' צמח דוד).  כי האחד הפשוט אשר איננו רבויי מספריי וצוריי ימציא ויסובב כל רבוי מספר וצורה (ר"י אבוהב, שער השמים ד ה).  ואלו הם הדרושים המספריים הצריכים לעניננו זה (ר"א מזרחי, חכמ' המספר א). — ב) °חכם בחכמת הַמִּסְפָּר: המהנדס יעיין בהם במה שהם קוים לבד וכו' וכן המספרי יעיין ביחס הכפל (כל מלאכ' הגיון, מופת).  ר"א היה תוכן ומספרי (ספ' יוחסין, ערך ר"א בן חסמא).  ארקומידוס החכם המופלג וכו' היה בקי בכל החכמות תוכן מופלג מספרי ומהנדסיי (הוא, הקד' נחמד ונעים).