1, ש"ז, סמי' מִסְפַּר, בכנ' מִסְפַּרְכֶם, מִסְפָּרָם, מ"ר מִסְפָּרִים, סמי' מִסְפְּרֵי, — א) מִסְפַּר כל דבר, כמה אחדים ממנו יש שם, אחד, או שנים, או שלשה וכו', Zahl; nombre; number: ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מִסְפַּר הצאן שלש מאות אלף (במד' לא לו).  ויהי מִסְפַּר המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות איש (שפט' ז ו).  ויהי מִסְפַּר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים (ש"א כז ז).  שטו נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ןפקדו את העם וידעתי את מִסְפַּר העם (ש"ב כד ב).  ויתן יואב את מִסְפַּר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף וכו' (שם ט).  והיה מִסְפַּר בני ישראל כחול הים (הוש' ב א).  גבורי חיל לתלדותם מִסְפָּרָם בימי דוד עשרים ושנים אלף ושש מאות (דהי"א ז ב).  ואלה מִסְפְּרֵי ראשי החלוץ לצבא וכו' בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים וכו' (שם יב כד-כה).  ביום ההוא בא מִסְפַּר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך וכו' חמש מאות איש (אסת' ט יא-יב). — מִסְפַּר דבר פלוני, בְּמִסְפָּר, כְּמִסְפָּר, לפי הַמִּסְפָּר: לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מִסְפַּר נפשתיכם (שמות יו יו), כמה נפשות שיש בבית, אחת, או שתים, או שלש וכו'. בְּמִסְפַּר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך בְּמִסְפַּר שני תבואת ימכר לך לפי רב השנים תרבה מקנתו וכו' כי מִסְפַּר תבואת הוא מכר לך (ויקר' כה טו-טז), כמה שנים אחר היובל עברו, אחת, או שתים או שלש וכו', והוא מֹכר לך תבואה אחת או שתים או שלש וכו'. פקדיהם בְּמִסְפַּר כל זכר מבן חדש ומעלה (במד' ג כב).  במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מִסְפַּרְכֶם מבן עשרים שנה ומעלה (שם יד כט).  ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים בְּמִסְפָּרָם כמשפט (שם כט יח).  וישאו (בני בנימן) נשים לְמִסְפָּרָם מן המחללות אשר גזלו (שפט' כא כג).  ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כְּמִסְפַּר שבטי בני יעקב (מ"א יא לא).  כי מִסְפַּר עריך היו אלהיך יהודה וּמִסְפַּר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת (ירמ' יא יג).  והשכים בבקר והעלה עלות מִסְפַּר (בניו) כלם (איוב א ה).  עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מִסְפַּר ימי חייהם (קהל' ב ג). —  נשא מִסְפַּר דבר פלוני, מנה וספר וראה כמה מספרו: פקד כל בכר זכר וכו' ושא את מִסְפַּר שמתם (במד' ג מ).  ןלא נשא דויד מִסְפָּרָם למבן עשרים שנה ולמטה (דהי"א כז כג). — עשה דבר בְּמִסְפָּר, עשה וְסָפַר הדבר: והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו בְּמִסְפָּר (דבר' כה ב).  ויקמו (הנערים) ויעברו בְּמִסְפָּר שנים עשר לבנימן וכו' ושנים עשר מעבדי דוד (ש"ב ב טו).  שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא בְמִסְפָּר צבאם לכלם בשם יקרא (ישע' מ כו).  ומהם על כלי העבודה כי בְמִסְפָּר יביאום וּבְמִסְפָּר יוציאום (דהי"א ט כח). — מָנָה מִסְפַּר דבר פלוני: מונה מִסְפָּר לכוכבים לכלם שמות יקרא (תהל' קמז ד). —  בָּא בְּמִסְפַּר דבר פלוני: הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה בְּמִסְפַּר ירחים אל יבא (איוב ג ו). — הרבה בְּמִסְפָּר, מעט בְּמִסְפָּר: ולקחת משם (שערות) מעט בְּמִסְפָּר וצרת אותם בכנפיך (יחזק' ה ג). — אֵין מִסְפָּר, הרבה מאד שאי אפשר לספֹּר: ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מִסְפָּר (בראש' מא מט).  כי הם ומקניהם יעלו וכו' ולהם ולגמליהם אין מִסְפָּר (שפט' ו ה).  כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מִסְפָּר (יוא' א ו).  כי רבו מארבה ואין להם מִסְפָּר (ירמ' מו כג).  ועמי שכחוני ימים אין מִסְפָּר (שם ב לב).  כי אפפו עלי רעות עד אין מִסְפָּר (תהל' מ יג).  זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מִסְפָּר חיות קטנות עם גדלות (שם קד כה).  אמר ויבא ארבה וילק ואין מִסְפָּר (שם קה לד).  עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מִסְפָּר (איוב ה ט).  ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מִסְפָּר (שם כא לג).  ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מִסְפָּר (שה"ש ו ח).  באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מִסְפָּר לעם אשר באו עמו ממצרים (דהי"ב יב ג).  וברזל לרב וכו' הכין דויד ונחשת לרב אין משקל ועצי ארזים לאין מִסְפָּר (דהי"א כב ג-ד).  — יש מִסְפָּר לדבר פלוני, אפשר למנותו: היש מִסְפָּר לגדודיו ועל מי לא יקום אורהו (איוב כה ג). — מִסְפָּר, לא הרבה: אנשי מִסְפָּר, מתי מִסְפָּר, ימים מִסְפָּר, שנות מִסְפָּר: ואני מתי מִסְפָּר ונאספו עלי והכוני (בראש' לד ל).  והפיץ יי' אתכם בעמים ונשארתם מתי מִסְפָּר בגוים (דבר' ד כז).  והותרתי מהם אנשי מִסְפָּר מחרב מרעב ומדבר (יחזק' יב יו).  ושאר עץ יערו מִסְפָּר יהיו ונער יכתבם (ישע' י יט).  כל ימי רשע הוא מתחולל וּמִסְפַּר שנים נצפנו לעריץ (איוב טו כ).  כי שנות מִסְפָּר יאתיו וארח לא אשוב אהלך (שם יו כב).  בהיותכם מתי מִסְפָּר כמעט וגרים בה (דהי"א יו יט). — ובמשמ' יותר מאחד: ויש אשר יהיה הענן ימים מִסְפָּר על המשכן (במד' ט כ). — ובמשמ' הרבה: יחי ראובן אל ימת ויהי מְתָיו מִסְפָּר (דבר' לג ו). — ומצוי בתו"מ: האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ובמספר הדורות לפניו (ר"ע, עדי' ב ט). (העובר בין הקברות אומר) היודע מספרכם הוא יעורר אתכם (ר' יוחנן, ירוש' ברכ' ט ג). — *בְּלֹא מִסְפָּר, כמו לאין מספר: ובכלי שיר בלא מספר (סוכ' ה ד). — ובפרט בחכמת החשבון, °חכמת הַמִּסְפָּר: העמוד הראשון מפרש חכמת המנין והחכמה הזאת נקראת בלשון יון ארתמטיקא וכו' וקורין לחלק הזה חכמת המספר וכו' ובו האדם יכול לחשב עסקיו וקניניו (ראב"ח הנשיא, קטע מספר יסודי התבונה ומגדל האמונה).  הוי יודע כי המספר או המנין הוא הרבוי מהאחדות וכו' כי האחד הוא מן המספר והוא עיקר המספר ואינו מספר (שם).  והמספר המנוי במספר אחר הוא המספר הנכפל פעמים אשר מנינם כמנין האחדים אשר במספר השני אשר הוא נמנה בו כמו שתי פעמים שלש או שתי פעמים עשרה והוא הנקרא מספר שטוח (הוא, המשיחה והתשברת א כב).   ואחר שתשים המספרים כמה שיהיו בטור העליון והאחרים בטור השפל וכו' כפול המספר הראשון העליון על המספר השני השפל (ראב"ע, ספר המספר א).  ועתה אתן לך כלל איך תחלק כל חשבון בין שיהיה אחד או שני מספרים רבים כתוב אותם בטור אחד כל אחד לפי מעלתו וכו' וראוי להיות המספר שתחלק עליו פחות מהמספר המחולק ממנו (שם ב).  המספרים הנמשכים מתחילין מן האחד הם אחד ושנים ושלשה וכן מה שהגיע ההמשך (רלב"ג, פתיח' מעשה חושב).).  היחס המחובר ממספרים מה קודמים אל מספרים מה נמשכים הנה כאשר הומר סדור המספרים הגיליים ןנשארו הקודמים קודמים והנמשכים נמשכים ישאר היחס המחובר וכו' (שם א יד).  וכל אחד מהמספרים האלה שהוא נמנה ע"י מספר או מספרים הוא הנקרא בשם מספר מושטח מפני שהוא בא מכפילת מספר במספר (ברוך משקלאוו, עמודי השמים ט).  והמספר המושטח הוא ע"ד כלל שני מינים יש שארכו כרחבו והוא יקרא בשם מספר מרובע וכו' שם). — ובחכמת התכונה, °מִסְפָּר זְהָבִי: והם (התוכנים הנוצרים) קורין למחזור קטן מספר זהביי (ר"ד גנז, צמח דוד, ד' תקלד). — ב) שה"פ מן סָפַר, סִפּוּר הדבר: ויהי כשמע גדעון את מִסְפַּר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל (שפט' ז טו). — ג) כמו *סְפָר, והוא גבול, תחום, Grenze; limite; boundary: גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מִסְפָּר2 (תהל' קמז ה).