ש"נ, — א) נגע על העור, כמו סַפַּחַת: וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מִסְפַּחַת הוא וכו' ואם פשה תפשה הַמִּסְפַּחַת בעור וכו' וראה הכהן והנה פשתה הַמִּסְפַּחַת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא (ויקר' יג ו-ח). — ובתלמ': היתה (הבהרת) כשלג ונעשית כסיד ההיכל וכצמר לבן וכקרום ביצה ונעשית מספחת שאת או מספחת עזה (נגע' ז ב). — ואמר המליץ: כאיש ראשו במטפחתו יכסה ומספחתו בגבחתו ונתקו (טדרוס הלוי, קטע כ"י גני' שפירא). — °כמו מִסְפָּחָה: עצמו יפתה כל אנוש בפרוש צבע שער ראשו כמספחת, איך יוכלה גבר להסתיר על מצחו שאת מחיה ומספחת (רמב"ע, תרשיש ה נט-ס).