°, ש"נ, סמי' מַסְקָנַת, מ"ר מַסְקָנוֹת, — מה שעולה מתוך וכוחים ומשא ומתן בענין מהענינים, Ergebnis; résultat; result: כמו שראיתי בישיבתם אשר שאלתי מהם מסקנת הדברים ואין גם אחד שידע להשיב (ר"ש בן וירגה, שבט יהודה סד). ומתוך מסקנת ההלכות שם למדנו שלשה חלוקים (סמ"ג, מ"ע עד). ר"י פסק כרבי אלעזר אף בשאר שטרות וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל (טור חו"מ סט). ונתפשרו עמו ופייסוהו שיהיה חזן זולת השחיטה וכן עשו המסקנה ביניהם שישלחו הב"ד הנ"ל לידי מיד אחר בואי להורות לו הדרך אשר ילך בה (שו"ת מהרש"ל כ). אין שום אחד מהם מוחזק לפי המסקנה שאמרנו בשני הסעיפים הסמוכים (לבוש חו"מ, גבי' מלוה קיב ד).