א. מָסַר
1, פ"י, לִמְסָר, — מָסַר מַעַל, כמו מָעַל: הן הנה (הנקבות של מואב) היו לבני ישראל בדבר בלעם לִמְסָר2 מַעַל ביי' על דבר פעור (במדב' לא יו). – ואמר המשורר: הנח לזות שפה ומישרים מלל וסורה ממסר מעל, כי כל אמריך מכֻתבים על יד ונמדדים במו שעל (ר"ש הנגיד, רעי התתאונן).
1 עי' הערה לקמן.
2 כך בנוסחה המסורה, ואם נפרש את הפעל מסר במשמ' הפעל ב. מסר, המליצה קשה, כי אין זה דבור טבעי, נתן מעל. והנה אונק' תרגם לשקרא שקר, כאילו היה כתוב למעל מעל, ובאמת קצת החדשים החליטו כי נשתבשה כאן הנוסחה ונכתב למסר במקום למעל.