מְעוֹפֵף

°, ש"ז, — מי שיודע לעוּף, שבטבעו לעוּף: יתחלק בהם הסוג חלוקה ראשונה כמו חלוקת החי אל ההולך והמעופף ואל השוחה (כל מלאכ' הגיון ד). כי אתה לקחת הכנף בענין ההצטרפות כי לא יהיה אלא למעופף ולא לקחת המעופף בענין ההצטרפות כי יש מעופף יעופפהו הרוח (אמונה רמה א א). ומהנפלאות שהיו בב"ח וכו' ואם במעופף הארבה והשלו ואם בשרצים הנחש שנעשה מן המטה (ר"י אברבנאל, מפע' ה' י ט). — והתחילו להשתמש במלה זו בזמן החדש להיודעים לעוף במכונות המעוף החדשות באויר.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים