א. מָעוּף
1, ש"ז, סמי' מְעוּף, — נרדף לחשׁך, אפלה2: ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מְעוּף3 צוקה ואפלה מנדח (ישע' ח כב).
1 לא נתברר מקורו ומשמעתו האמתית, ועי' הערה לקמן.
2 כך רוב המפרשים, משרש עוף שמיחסים לו משמ' של חשך.
3 כך בנוסחה המסורה, והלשון דחוקה. ויש מגיהים הגהות מתחלפות.