ש"ז, מ"ר מַעֲלָלִים, סמי' מַעַלְלֵי, בכנ' מַעֲלָלֶיךָ, מַעֲלָלַיִךְ, מַעֲלָלֵינוּ, מַעַלְלֵיכֶם, מַעֲלָלָיו, מַעַלְלֵיהֶם, ― מעשה ופעולה שאדם עושה ופועל, Handlung; action: ישלח יי' בך את המארה וכו' עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מַעֲלָלֶיךָ אשר עזבתני (דבר' כח כ). והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו מִמַּעַלְלֵיהֶם ומדרכם הקשה (שפט', ב יט). והאיש קשה ורע מַעֲלָלִים והוא כלבו (ש"א כה ג). רחצו הזכו הסירו רע מַעַלְלֵיכֶם מנגד עיני חדלו הרע (ישע' א יו). כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם וּמַעַלְלֵיהֶם אל יי' למרות עני כבודו (שם ג ח). אמרו צדיק כי טוב כי פרי מַעַלְלֵיהֶם יאכלו (שם י). ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מַעַלְלֵיהֶם (מיכ' ג ד). והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מַעַלְלֵיהֶם (שם ז יג). והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכים וּמַעֲלָלָיו אשיב לו (הוש' ד ט). לא יתנו מַעַלְלֵיהֶם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם (שם ה ד). עתה סבבום מַעַלְלֵיהֶם נגד פני היו (שם ז ב). ולפקד על יעקב כדרכיו כּמַעֲלָלָיו ישיב לו (שם יב ג). המלו ליי' והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מַעַלְלֵיכֶם (ירמ' ד ד). דרכך וּמַעֲלָלֶיךָ עשו אלה לך (שם יח). כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מַעַלְלֵיכֶם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו (שם ז ה). אז הראיתני מַעַלְלֵיהֶם (שם יא יח). וזכרתם את דרכיכם הרעים וּמַעַלְלֵיכֶם אשר לא טובים (יחזק' לו לא). שובו נא מדרכיכם הרעים וּמַעַלְלֵיכֶם1 הרעים (זכר' א ד). ויאמרו כאשר זמם יי' צבאות לעשות לנו כדרכינו וּכְמַעֲלָלֵינוּ כן עשה אתנו (שם ו). תן להם כפעלם וכרע מַעַלְלֵיהֶם כמעשה ידיהם תן להם (תהל' כח ד). ויכעיסו בְּמַעַלְלֵיהֶם ותפרץ בם מגפה (שם קו כט). ולא שבו מִמַּעַלְלֵיהֶם הרעים (נחמ' ט לה). ―ומַעַלְלֵי יֶלֶד, מעשיו, מנהגיו: גם בְּמַעֲלָלָיו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו (משלי כ יא). ― ומַעַלְלֵי אלהים, מעשיו הגדולים, נפלאותיו: הקצר רוח יי' אם אלה מַעֲלָלָיו (מיכ' ב ז). אזכיר מַעַלְלֵי יה כי אזכרה מקדם פלאך (תהל' עז יב). וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מַעַלְלֵי אל ומצותיו ינצרו (שם עח ז). ― ובמדרש: לפי שהייתי יודע שאתה רע מעללים לכך התקנתי כ"כ לאסרך ולהלקותך שאם תסרח תלקה בהם (מד"ר במד' יג). ― ואמר המשורר: יד מעללי תכביד כבלי, ורע פעלי מני ואלי (ר"י הלוי, יד מעללי). בעולם חנפים ונראים כחפים וטוב מראותם זאבי ערבות, ידמו דרוך על נתיב מעלליו ומהם קרובים עליהם ערבות (רמב"ע, תרשיש א רנ). כזקן כעולל, היבטח במעלל, ברשע מגולל, לבלתי ישלם (רמב"ח, דרכי נעם יג).