ש"נ, מ"ר מַעֲלוֹת, מַעֲלֹת,מַעֲלוֹתָיו, מַעֲלֹתֵהוּ, — א) מדרגה, עשויה באדמה או בבנין, Stufe; degré; step: ולא תעלה בְמַעֲלֹת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו (שמות כ כג). והחיק לה אמה סביב וּמַעֲלֹתֵהוּ פנות קדים (יחזק' מג יז).  ועד הַמַּעֲלוֹת היורדות מעיר דויד (נחמ' ג יה). — ולכסא: שש מַעֲלוֹת לכסה (מ"א י יט).  ושנים עשר אריים עמדים שם על שש הַמַּעֲלוֹת מזה ומזה (שם כ). — ולשער: ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל בְמַעֲלֹתָו1 (יחזק' מ ו). — ולאולם: ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה וּבַמַּעֲלוֹת אשר יעלו אליו (שם מ מט). —  מַעֲלוֹת אחז, מדרגות עשויות לדעת ע"י צל השמש את שעות היום: הנני משיב את צל הַמַּעֲלוֹת אשר ירדה בְמַעֲלוֹת אחז בשמש אחרנית עשר מַעֲלוֹת ותשב השמש עשר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אשר ירדה (ישע' לח ח).  ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מַעֲלוֹת לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מַעֲלוֹת (מ"ב כ י). — ובתלמ': בין האולם ולמזבח עשרים ושתים אמה ושתים עשרה מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה (מדות ג ו).  החלו עולים במעלות האולם (תמיד ו א).  מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו יושבין על גב מעלות בהר הבית (תוספת' סנה' ב ו). — ובמליצה: הבונה בשמים מַעֲלוֹתָו1 ואגדתו על ארץ יסדה (עמו' ט ו). — ןאמר הפיטן: האל הבונה בשחק מעלותיו, ומחליף ומשנה זמניו על בריותיו (ר"י הלוי, יסד האדמה). — °ובהשאלה: כל מה שקדם לנו זכרו בספר הזה מחובות הלבבות והמדות ונדבת הנפשות הם מעלות ומדרגות אל הענין העליון הזה אשר התכוונו לבארו בשער הזה (ר"י א"ת, חו"ה, פתיח' שער אהב' יי'). — ובמשמ' תה"פ, עָלָה מַעְלָה, מַעְלָה מָעְלָה, עלה למדרגה עליונה, נהיה גדול, עשיר, שליט, וכיוצא בזה: הגר אשר בקרבך יעלה עליך מַעְלָה מָּעְלָה ואתה תרד מטה מטה (דבר' כח מג). — ועם לְ בראשו, לְמַעְלָה, עם פעלים רבים: והיו הכרבים פרשי כנפים לְמַעְלָה סככים בכנפיהם על הכפרת (שמות כה כ).  ונתנך יי' לראש ולא לזנב והיית רק לְמַעְלָה ולא תהיה למטה (דבר' כח יג).  חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו לְמַעְלָה ונפל האהל (שפט' ז יג).  ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי לְמָעְלָה (מ"ב יט ל, ישע' לז לא).  ורחבה ונסבה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לצלעות כי מוסב הבית לְמַעְלָה לְמַעְלָה סביב סביב לבית על כן רחב לבית לְמָעְלָה (יחזק' מא ז).  ארח חיים לְמַעְלָה למשכיל למען סור משאול מטה (משלי טו כד).  שאל לך אות מעם יי' אלהיך העמק שאלה או הגבה לְמָעְלָה (ישע' ז יא).  וקלל במלכו ובאלהיו ופנה לְמָעְלָה (שם ח כא).  מי יודע רוח בני האדם העלה היא לְמָעְלָה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ (קהל' ג כא).  וידע דויד כי הכינו יי' למלך על ישראל כי נשאת לְמַעְלָה מלכותו (דהי"א יד ב).  ויגדל יי' את שלמה לְמַעְלָה לעיני כל ישראל (שם כט כה). — לְמַעְלָה מעל: וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר לְמַעְלָה מעליהם גדע (דהי"ב לד ד). — רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ: כי עונתינו רבו לְמַעְלָה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים (עזר' ט ו). — ובלי השם ראש, במשמ' רַבּוּ מאד: ובני רחביה רבו לְמָעְלָה (דהי"א כג יז). — עד לְמָעְלָה: ויהי יהושפט הלך וגדל עד לְמָעְלָה (דהי"ב יז יב). — מן מקום וָמָעְלָה: וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע וָמָעְלָה (שפט' א לו).  משכמו וָמַעְלָה גבה מכל העם (ש"א ט ב). ופיהו מבית לכתרת וָמַעְלָה באמה (מ"א ז לא). — ובזמן, מבן כך וכך שנים וָמָעְלָה: מבן עשרים שנה וָמָעְלָה יתן תרומת יי' (שמות ל יד).  ואם מבן ששים שנה וָמַעְלָה (ויקר' כז ז).  כל זכר מבן חדש וָמַעְלָה תפקדם (במד' ג טו).  ויצעקו מכל חגר חגרה וָמַעְלָה ויעמדו על הגבול (מ"ב ג כא).  ותצלח רוח יי' אל דוד מהיום ההוא וָמָעְלָה (ש"א יו יג).  ויהי מהיום ההוא וָמָעְלָה וישמה לחק (שם ל כה).  ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה וָמָעְלָה (חגי ב טו). — וכמו"כ וּלְמָעְלָה, בשמוש זה: וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו וּלְמָעְלָה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב (יחזק' א כז).  ממראה מתניו ולמטה אש  וממתניו וּלְמַעְלָה כמראה זהר (שם ח ב).  וההראל ארבע אמות ומהאראיל וּלְמַעְלָה הקרנות ארבע (שם מג טו). — ובזמן: מספר בני לוי מבן עשרים שנה וּלְמָעְלָה (דהי"א כג כז).  מבן שלש שנים וּלְמַעְלָה לכל הבא לבית יי' (דהי"ב לא יו). —  ובתו"מ: אילן שנגמם וכו' מטפח ולמעלה כאילן (ר"ש, שבי' א ח).  אמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא (יבמ' טז ד).  אבל מתנדבים שלשה ארבעה וששה ומששה ולמעלה (מנח' יב ד). — ובענין מדרגת יחס וכדומ': אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה ולא מן סנהדרין ולמעלה (קדוש' ד ה). — °ובחכמת הלשון, הטעם לְמַעְלָה, בתנועה שלפני האחרונה, כמו מלעיל: טעמו (של המלה באה, השמש באה) למעלה לכך הוא מבואר שבא כבר וכו' וזה חלוק בכל תיבה לשון נקבה שיסודה שתי אותיות כמו בא קם שב כשהטעם למעלה לשון עבר הוא (רש"י בראש' טו יז).  כל רבה שבמקרא הטעם למטה בבית וכו' אבל זה טעמו למעלה בריש (שם יח כ). — °מַעְלָה-מַטָּה: ואני ראיתי חלום זה כתוב מהגדול החולם ז"ל ויש בו עוד דברים וכמדומה שהיה כתוב עליו שהחלום היה בשנת תכ"ד מעלה מטה (חיד"א, מורה באצבע ז ריב). — ומְקֻצָּר, מִמַּעַל, וּמִמַּעַל לְ, במקום מִלְמַעְלָה: ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו מִמַּעַל לחשב האפוד (שמות כח כז).  לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה אשר בשמים מִמַּעַל ואשר בארץ מתחת (שם כ ד).  מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא2 כרעים מִמַּעַל לרגליו לנתר בהן על הארץ (ןיקר' יא כא).כי יי' הוא האלהים בשמים מִמַּעַל ועל הארץ מתחת (דבר' ד לט).  כי יי' אלהיכם הוא אלהים בשמים מִמַּעַל ועל הארץ מתחת (יהוש' ב יא).  וספן בארז מִמַּעַל על הצלעת אשר על העמודים (מ"א ז ג).  וכתרת על שני העמודים גם מִמַּעַל מלעמת הבטן (שם כ).  ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן מִמָּעַל (שם כט).  יי' אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים מִמַּעַל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך (שם ח כג).  ואשמיד פריו מִמַּעַל ושרשיו מתחת (עמו' ב ט).  שרפים עמדים מִמַּעַל לו (ישע' ו ב).  ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה מִמַּעַל לכוכבי אל ארים כסאי (שם יד יג).  על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים מִמָּעַל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי (ירמ' ד כח).  אצל לשכת השרים אשר מִמַּעַל ללשכת מעשיהו בן שלם (ירמ' לה ד).  ושמתי כסאו מִמַּעַל לאבנים האלה (שם מג י).  ויתן את כסאו מִמַּעַל לכסא מלכים אשר אתו (שם נב לב).  וּמִמַּעַל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא (יחזק' א כו).  הרעיפו שמים מִמַּעַל ושחקים יזלו צדק (ישע' מה ח).  ויצו שחקים מִמָּעַל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל (תהל' עח כג-כד).  באמצו שחקים מִמָּעַל בעזוז עינות תהום (משלי ח כח).  היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה מִמַּעַל3 ואל תופע עליו נהרה (איוב ג ד).  מתחת שרשיו יבשו וּמִמַּעַל ימל קצירו (שם יח יו).  ומה חלק אלוה מִמָּעַל ונחלת שדי ממרומים (שם לא ב).  גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל מִמָּעַל (שם כח).  ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר מִמַּעַל למימי היאר (דני' יב ו). — °ובדקדוק, כמו מלעיל: ולהשכיל בשערים פתוחים וקמוצים גדולים וקטנים וטעמי האותיות ממעל ומתחת וטעמי הפסוקים בתורה ובנביאים (הקד' דונש על מנחם).  כי כל מלה עלי משקל הוצן שהטעם בה ממעל פתוחה בפתיחה קטנה לא תהיה נופלת על פועל כ"א על שם כמו בֹסר גֹמא כֹפר עֹֹפר בֹשׂם, כלם טעמם ממעל והם פתוחים והפועלים טעמם מתחת והם קמוצים (שם, הצן). — *מַעְלָה, כנוי לשמים, לאלהים: כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאלו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור (חגי' ב א).  כביכול הגנב עשה את העין של מעלה כאלו אינו רואה (ר' יוחנן, מכי' משפט' טו).  והמגיס דעתו כלפי מעלה (ברכ' יט.).  שטועה היה כסבור שיש אכילה למעלה (מד"ר במד' י).  מחמת אש של מעלה נשרפו גלגליו (תנחומ' בשלח כג). — הֲמוֹנֵי מַעֲלָה, כנוי למלאכים: כתר יתנו לך ה' אלהינו מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה (קדושת מוסף, כתר). — ובמשמ' *חֲשִׁיבוּת גדולה, מיוחדה, Vorzug; préférence; preference: קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה אלא מעלה עשו בבית קדשי הקדשים (פסח' כו.).   זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים (רבה בר ר"ה, קדוש' ע:).  מעלה עשו ביוחסין (כתוב' יג.).  שש מעלות במקואות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו מי גבאים שתה טמא ושתה טהור טמא וכו' למעלה מהן מי תמציות שלא פסקו וכו' למעלה מהן מקוה שיש בו ארבעים סאה וכו' למעלה מהן מעין שמימיו מועטין וכו' למעלה מהן מים מוכין שהן מטהרין בזוחלין למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים וכו' (מקוא' א א-ח).  אבות הטומאה השרץ ושכבת זרע וטמא מת וכו' הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרש באויר ואינם מטמאין במשא למעלה מהם נבלה ומי חטאת שיש בהם כדי הזיה שהם מטמאין את האדם במשא וכו' למעלה מהן בועל נדה שהוא מטמא משכב תחתון כעליון למעלה מהן זובו של זב ורוקו וכו' (כלים א א-ג). — °מַעֲלַת פלוני, מעמדו ומדרגתו: ולפי זה רואין הדיינין מעלתו ומעלתה ושמין כמה ממון ראוי לאביה ולמשפחתה ליתן (רמב"ם, נערה בתולה ב ה). — *מַעְלָן, לְמַעְלָן, מִלְמַעְלָן, כמו מַעְלָה, לְמַעְלָה, מִלְמַעְלָה: נתן את הנתנים למטן למעלן ואת הנתנים למעלן למטן זבח' ב א).  טבעות רחבות מלמטן וצרות מלמעלן (ר' יהודה, מע"ש ה ט).  שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן (מדות א ה).  והחלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן (צריך להרחיק) ארבע אמות (ב"ב ב ד).  נזם שהוא עשוי כקדירה מלמטן וכעדשה מלמעלן (כלים יא ט).  נתן רגלו מלמעלן עירב את הטומאה (אהל' י א).  בין מלמעלן בין מלמטן (שם ה).  ארון שהיא רחבה מלמטן וצרה מלמעלן והמת בתוכה (שם יט יה).  לבו של אדם נתון משני חלקים ולמעלן (מכי' בשלח, שירה ו).  בין שהאילן למעלן והבור למטן בין שהאילן והבור מלמטן (ירוש' שבי' א ב).  הפיאה יש לה שיעור מלמטן ואין לה שיעור מלמעלן הביכורים וראיון אין להם שיעור לא מלמעלן ולא מלמטן (שם פאה א א).  כגון ירושלם מלמעלן ועיר מלמטן (שם ר"ה ד ב).  שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן (ר"ש בר"נ, מד"ר בראש' יג).  אם יהיה הגבור למעלן והחלש למטה (שם שמות כד).  ר"ש בנו של ר' אבא היה כותב הא למטן ולמד למעלן (שם). —  ומצוי בסהמ"א: נמצאו מכוונים תמים מלמטן ותמים מלמעלן אין אחד מהם עודף ויוצא על חבירו (ר"ח שבת צט.). — וכנוי להשמים: (המתפלל מכוין את לבו) כנגד קדשי הקדשים של מעלן (ר' חייא רבא, ירוש' ברכ' ד ה).  סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות הרי אלו מתפללין כלפי למעלן (שם).  כל מה שברא הקב"ה למעלן ברא למטן וכו' ולא עוד אלא שחביבין כל מה שלמטן משל מעלן תדע לך שהניח מה שלמעלן וירד בשל מטן (ר' ברכיה, מד"ר שמות לג).  הברק הזה תולדות האש של מעלן הוא והוא יוצא ומבהיק את כל העולם כולו (הוא, שם במד' טו).  כשורות של מעלן כך שורות של מטן מה שורות של מעלן ואיש אחד בתוכם לבוש בדים כך של מטן כתנת בד קדש ילבש (ר' חייא, שם ויקר' כא).  מוטב היה לו לשאול באורים ותומים של מעלן ולא באוב וידעוני של מטן (ר' חייא בר"ח, שם כו).  גדול האור של מעלן שלא נתן ממנו לכל הבריות אלא אחד ממאה (שם במד' טו).  שומע אני בשור של מעלן (ר' פפוס, שם שה"ש, לסוסתי).  עד שתחפץ מלכות של מעלן לכשתחפוץ מדת הדין מאליה (שם, השבעתי).  אמרו (ישראל) הלואי נסע כטכסיס הזה של מעלן (ר"י דסכנין, שם, מי זאת).  כביכול אמר הקב"ה כשם שהוא (ירמיהו בוכה) למטן אף לפניי בבכיה למעלן על מה שהגיע (פסיק' רבתי כט).  תולדות האש של מעלן אין כח בעין לראותה (והזהיר,שמות). — ב) מה שעֹלֶה: כה אמר יי' כן אמרתם בית ישראל וּמַעֲלוֹת רוחכם אני ידעתיה (יחזק' יא ה). — ג) שה"פ, עצם פעולת העליה: כי באחד לחדש הראשון הוא יסד הַמַּעֲלָה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם (עזר' ז ט). — ד) °איכות טובה שבאדם, gute Eigenschaft; bonne qualité; good quality: התיקר מעלת נפשי ואינה משרת את מתי נפש יקרה (ר"ש הנגיד, יריבוני).  קלו לפניו עניני שירי הכי רום מעלותיו עד זבול נוגע (רשב"ג, לבי באימת).  אין דבר שמועיל לאדם כדעת מעלתו והשגתו בחכמה (ר"י א"ת, מבחר הפנינ', שער החכמ').  ואיכה מעלה רמה אבקש ומחר תהיה רמה אחותי (ר"י הלוי, ה' נגדך).  דורך עֹז אשר יעז במעלתו ומרכבו, ושם כסלו ימי הבלו ברב חילו ובזהבו (הוא, יצו האל).  על הררי משרה וכבוד כצבי דלג וירדן מעלות צולח (טדרוס הלוי, קטע כ"י גני').  חומד למעלתו את יוצרו הוא רב (רמב"ע, תרשיש א שמ).  צרור מקיר חמודי מעלתו וכפיס הוד תהלתו ינובון (שם קטו).  והפילוסופים יתארו המדות במעלות ובפחיתויות ותקראנה המדות החשובות מעלות המדות והמדות המגונות פחיתות המדות (מלות הגיון יד).  הנה מאז באת אלי וכוונת מקצות הארץ לקרות לפני גדלה מעלתך בעיני לרוב זריזותך על הדרישה (ר"ש א"ת, פתיח' מו"נ).  אתה תכבד מעלתך כי מעלתך לא תכבדך (ר"י חריזי, תחכמ' נ).  שהוא (אברהם) היה השלם במעלות שכליות ובמעלות מדות (ר"י אנטולי, מלמד התלמידי', לך לך).  והרחק חברת הפחותים שהיא תפסידך המעלה והערך (ר"י ברדשי, פרדס ב, אוצה"ס ג).  ואין מעלה ממעלות הכבוד יותר גדולה ועליונה ממעלת ההולך בדרכי השם יתברך (רש"ט פלקיירא, אגר' החלום ב).  כי אי אפשר שיקנה מעלות הנפש על השלמות אלא מי שטבעו ישר (שם).  מעלת האדם כפי גובר דעתו על תאותו וחסרונו כפי תוקף תאותו על דעתו (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ח).  אשר מעלותיו החמודות נפוצו בכל הערים (ר"י מפיסא, בראש ספ' מנח' קנאות).— ועצם המדה הטובה, מעלת הגבורה וכיוצא בזה: שלא באו בספר הזה המאמרים מסודרים על סדר המדות והמעלות דרך משל מעלת הגבורה וענייניה ואחר ההסתפקות בענייניו (ר"י ערמאה, הקד' יד אבשלום על משלי).  יהיו שוים במעלת היכולת על הבריאה ספורנו, אור עמים, אחדות. — ובדברים לא בע"ח: והנה נראה ממה שהקדמנו זכרו כי השם מעלתו גדולה מהפועל כי השם ממציא הפעל וכו' והתבאר עוד כי הפעל מעלתו גדולה מן המלה וכו' והמלה מעלתה גדולה ממעלת העלול (ר"י א"ת, הרקמה א).  גודל מעלת זה הדרוש ואת יקר תפארת גדולתו (ר"י אלבו, הקד' העקרים).  ידיעתך ומחשבותיך וכו' שאי אפשר לי להשיגן מצד יוקר מעלתם (שם ב כה). — °מַעֲלַת פלוני, מַעֲלַת גדולתו, חכמתו וכו', תאר כבוד לאדם גדול, לשר וכדומ': המשתחוה אפים ארצה לעמתו והכורע אל מול מקום שבת נחלת מעלת גדולתו מארץ מרחקים (מנחם ב"ס, במכתב ר"ח בן שפרוט למלך הכוזרים).  לפני כבוד מעלת אדוננו קדוש ענות גאוננו וכו' (מכתב לרשב"א, תשו' תיח).  באתי להודיע למעלת כבוד תורתך (ר"א מזרחי, קובץ על יד ז).  הגיעני מכתב מעלת אדוני וכו' לא אוכל לדון לפני מעלת אדוני ולהשיב על דברי מעלת רום כבודו (שו"ת הרמ"א ה). ויהי בימי שפוט השופטים בעיר פירארא המהוללה הנה הנם על ראשה מעלת החשמן פוליו אסטלי ליגאטו ומעלת החשמן טריאו וכו' (מרדכי בן ר"י צהלון, מגי' נהרות).  ויהיה ביד מעלת הברורים כח ורשות וכו' לדון ולגזר כאשר ייטב בעין שכלם הטוב ולא יהיה רשות לשום א' מהחלקים הנ"ל לסרב ולמאן מכל מה שמעלת הנ"ל ידונו (כתב ב"ד משנ' ש"ד,  קבץ על יד 12).  החכם השלם וכו' מגן וצנה מעלת הגאון כמוהר"ר מנוח חזקיה חיים קורקוס (הקד' ספ' חברה בק"ק בני רומא ש' תקל"ג, שם).  עת לעשות לה' ללמד בבית מעלת מרן ז"ל הנ"ל בלילי ראשי חדשים וכו' וגמרו להתפלל בביתו של מעלת מרן הנ"ל (שם).  בזאת יאותו לנו להתמיד בזאת השנה בבית מעלת המשכיל וכו' (שם 15). בעצם היום הזה שהוא יום ג' כ"ג לחדש כסלו שנת ש"ג לפ"ק באו לפנינו עדים ח"מ מעלות הברורים וכו' וכך אמרו מעלות  הברורים הנ"ל (נוסח פסק דין, שם 4).  ובקשו מעלת מנהיגי הקהל קדוש לחבר ודוי ליום התענית (קהל אנקונא משנ' תנא, בספ' אור בקר).  במצות מעלת החוקר והשרים (מסירת מודעה, בראש ספ' פחד יצחק).  הסכמת מעלת הרבנים המובהקים ודיינים המצוינים מהישיבה הכללית (שו"ת שמש צדקה, הסכמה).  ואחר עבור הזמן הנ"ל יהיה ברשות מעלת הרבנים והממונים לקיים ההסכמה הזאת (שם א כה).  ויהי כמשלש חדשים חזרתי פעם שנית לפני מעלת שלשת הממונים הנ"ל (שו"ת מים רבים, או"ח כג).  ועסקי צבור המוטלים עלי כי רבים המה ביחוד במקום הזה כנודע למעלת אדוני בלי ספק (שאל' יעבץ א לג). — ומעלתך, מעלתכם, מעלתו: ולכן בבקשה ממעלתכם השיבוני מיד בשאלתי זו (שו"ת ריב"ש שסט).  זו היא עצתי ואם אעפ"כ דעת רום מעלתו להתאמץ בזה יודיעני ואכתוב לקרוביי שמה (שו"ת נודע ביהודה, או"ח טו).  כי הוגד לי ושמעתי הענין אשר אירע וכו' ע"כ אכתוב לפני מעלתכם תורף המעשה (תשב"ץ ג רפו).  שאבוא לראות פני מעלתכם בשמחה (ר"י אבוהב, נהר פישון, במד').  לאחר הנחת זאת ההקדמה אדבר ברשות הקדום די ממעלתכם בענין אשר זכרתי באורו (שם, משפט').  ויצטרך שמעלתך יחמש ר"ל לקחת החמש מהארץ (ר"י אברבנאל, מקץ).  כי מזולת המנחה אינו ראוי לראות פני מעלתו ולא שמעלתו ישא פני (שם, וישלח).  הלא איש אתה וגדול שמך בתורה בידך מטה המשרה ומי כלפי מעלתך דברים יטיח (מכת' אבא מרי בר"י להרשב"א, מנח' קנא' א).  בראותי בעלי אסופות החזיקו דבריהם בכשיל וכילפות אודיע למעלתכם בפרט ובבאור כל הענין כדי להנצל עצמי (שם כו).  וחליתי פני אחד העם ארי שבחבורה לחלות פני מעלתך שתדום בעת ההיא וכו' נאמן למעלתך טודרוס בר קלונימוס (שם נז).  סר למשמעתך נאמן באהבת מעלתך כותב בחפזה בטרדת הזמן יום עשירי לספירה קלונימוס בר טודרוס (שם סד).  ואם יכריח הצרך למעלתך ללכת מאלו המקומות וכו' והחדר של מעלתך תחזקהו ותבשמהו וכו' אם יהיה אויר טוב במחוז אשר מעלתך הולך אליו (ספ' שמירת הבריא' כתוב להאפיפיור, כ"י ביה"מ שכתר).  על טבילת היולדת יראה מעלתו מה שכתב ב"י בשם הריב"ש וכו' ועל מה ששאל מעלתו  אף במקום המיקל (שו"ת רמ"א צד).  אשאנו אל כפים אל אל בשמים להאריך ימי מעלתך עם הצאצאים (ר"י מודינא, הקד' לב האריה).  ידוע למעלתכם מראה הנבואה אשר כתבתי מעיר מונישטריאו (בשם ר"ש מולכו, שארית ישראל כה).  על כן אמרתי לחבר וכו' החיבור הזה לכבוד מעלתך (ר"ד גנז, הקד' צמח דוד).  שאל ממני אם הייתי מכיר מעלתך כי שמע את שמע אדוני (משה אלטי, מכתב נו, בספ' ברכ' אברהם 271).  עד מקום שיוכל שאת כבוד מעלתך על עסק הספרים (שם).  יודע למעלתך כי אני שמעתי עליך בתכלית חכמתך (ר"ז בן סעדיה, ספ' המוסר, כ"י תימני, מחב' יג).  שאול שאל הגאון רבינו סעדיה לחייט אחד הבא אצלו כמה תפירות תפרת היום והחייט השיבו מעלתו יאמר לי כמה אותיות יש בתורה (בכ"י אדות רסע"ג. שם הגדול', ערך רסע"ג).  ובמחילה ממעלתו ודאי שיש לסתור דבריו (שו"ת מים רבים, יו"ד יז).  נחזור לדברי מעלתו בספרו שם וכו' (שו"ת חתם סופר, או"ח רח).  אחד מאנשי עירו רוצה שמעלתו ימסור לידו סך מסוים לקנות עורות וכו' והוא מחייב עצמו ליתן למעלתו הצמר מהעורות וכו' ולזה נסתפק מעלתו אם אין בזה חששא דריבית (תשו' ר"ע איגר א נב).  מעלתו לא הודיע לי במכתבו אם מיד שימסור המעות לידי יהיה לו רשות להוציאו לצרכו (שם).  וע"ז דוקא יצא הקצף מלפני מעלתכם (רי"מ חזן, שארית הנחלה ע"ח).  ואם המצא ימצא שיתגלגל זכות על ידי זכאי שכמותו שיטריח מעלתו הרמה עצמו אצל הרבנים דמדינתכם (ר"י עמדין, גת דרוכה).  וראינו כי דברי מעלת חכמת מעלתך מיוסדים על אדני האמת ועמודי החכמה וגמרנו כי דברי מעלת תורתך נענדם עטרות לראשינו (שו"ת תמת ישרים לג). — ור"ת מעל', במקום מעלתו: על פי אחד מאוהבינו היושב במסבי עיר מעל' נודע לנו שם מעל' הנכבד כי איש אמונים ובעל עסקים הוא וכו' ויאות למעל' להחיש לנו את תשובתו על כל אפני המכתב הזה בעתו (מא"ג, קרית ספר א). — ה) °חלק מחלקי גלגל המזלות, וכמו"כ חלק  מחלקי עגולי הארץ, Grad; degré; degree: ובשעה ששלהבת לבנה מגעת לחמה ביום במעלות ששים עובר בתוכו ומכבה את אורו ובשעה ששלהבת החמה מגעת ללבנה בלילה במעלות ארבעים עובר בתוכו ומכבה את אורו (פרקי דר"א ז).  ובין המדינה הזאת ובין הים הגדול אשר אין אחריו ישוב  תש' מעלות ממעלות הרקיע אשר השמש הולכת מהם בכל יום מעלה אחת לדברי החכמים החוזים בכוכבים וכל מעלה מהן בארץ ששה וששים מלין ושתי ידות מיל (מנחם ב"ס, במכת' ר"ח בן שפרוט למלך הכוזר').  ומדת ארץ ספרד ממלכת עבד אל רחמאן וכו' שש עשרה מעלות שהן אלף ומאה מילין (שם).  וחלקו המזל לשלשים מעלות  כי זה המספר יש לו אחדים שלמים יותר מי"ב כי יש לו חצי ושלישית וחמשית וששית ועשירית והנה עלה מספר מעלות הגלגל ש"ס וזה המספר קרוב לימות החמה (ראב"ע, ספ' המספר ב).  חלקו הגלגל לשלש מאות וששים מעלות בעבור שלא מצאו חשבון פחות ממנו שיש לו כל השברים חוץ מהשביעית (הוא, ספר הטעמים, כ"י פריז).  הגלגל נחלק לשלש מאות וששים חלקים שוים יקראו מעלות (הוא, ראשית חכמה א).  הגלגל מוחלק בשלש מאות וששים מעלות כל מזל ומזל שלשים מעלות (רמב"ם, קדוש החדש יא ז).  מהלך אמצע הירח ביום אחד שלש עשרה וחמש ושלשים מעלות ועשרה חלקים וחמשה ושלשים שניות (שם יד ב).  אם נמצאו רוחב הירח ונטיית מעלתו ברוח אחת כגון שהיו שניהם צפוניים או דרומיים (שם יט ט).  ודע כי כל אחד מי"ב מזלות חלקוהו חכמי המחקר לשלשים מעלות כמו שאבאר וכו' ומחציתם הם ק"פ מעלות נמצא שיש מקוטב הדרומי לקוטב הצפוני מאה ושמונים מעלות והוא מחצית חלק הרקיע (מ' אלדבי, ש"א ב ב).  כל החכמים הקדמונים הסכימו וחלקו קו הסובב על אמצע  גלגל המזלות וכמו"כ כל שאר העגולים הגדולים העוברים נוכח מרכז הארץ כל אחד ואחד מהם לשלש מאות וששים חלקים וקראו להם מעלות (ר"ד גנז, נחמד ונעים א ל). — וחלק אחד מש"ס מכל עגול: וזה הרביעי נחלק לתשעים חלקים יקראו מעלות ומשפט האומנים לשים קו אחד גדול כל ה' מעלות (ראב"ע, כלי נחשת א).  והוי יודע שבעלי החכמות הסכימו לחלק במחשבה הקיף כל עגולה מהמון העגולות הן שיהיו שטחיות או החקוקות על גבנונית הכדור הן גדולה הן קטנה לשלש מאות וששים קשתות דקות שוות זו לזו וקראו לכל קשת מהן מעלה וכל מעלה מהן לששים חלקים שווים ויקראו אותם בשם חלקים (ברוך משקל', הקד' עמודי השמים). — ו) °מַעֲלוֹת הכוכבים, מדרגת גדלו של כל כוכב: ספר לוחות המשרתים השבעה וכל מעשה הארץ והמצעדים והנטיה והמעלה הצומחת (ראב"ע, הקד' לספר אלמתני).  ומדת הכוכבים העליונים שהם בגלגל המזלות והוא חלקם על שש מעלות והמעלה  הראשונה יקראנה הכבוד הראשון (שם).  השער הששה עשר בידיעת המעלה הצומחת והשוקעת (הוא, כלי נחשת טז).  אמר אברהם בעבור היות המעלה הצומחת שהיא יוצאה מתחת לארץ דומה לנולד כשיוצא מבטן אמו על כן אמרו כי זה המזל יורה החיים וכו' (הוא, ראש חכמה ג). — ובחכמת החשבון: והנה הספָר תשעה מספרים כי תשעה סוף כל חשבון ואלה יקראו האחדים שהם במעלה הראשונה וכו' ואם אין לו מספר באחדים ויש לו מספר במעלה השנית שהם העשרות ישים כדמות גלגל בראשונה להורות כי אין במעלה הראשונה מספר וכו' ועל זה הדרך יעשה לשמור מעלות הגלגל לפי מעלות החשבון (ראב"ע, הקד' ספ' המספר ).  כבר הזכרתי לך איך הם מעלות המספר והנה כשיבואו לך שנים מספרים לכפול וכו' בקש דמיונו במעלה הראשונה וראה כמה המחובר מכפל זה על זה ושמור אותו ואחר כך ראה כמה מעלות שני החשבונות בין שיהיו במעלה אחת או בשתים מעלות ודע כמה המחובר ממספר שתי המעלות (שם א).  כי המאתים מהמעלה השלישית שהם מאות וכו' המעלה הרביעית היא לאלף (שם). — ובהשאלה, °מדה מן המדות: שאם נטה בעל חולי הגוף מדרך הבינונית אל קצה החמימות מעלה אחת משקין אותו מסמני רפואות דברים קרים שמשיבים אל קצה הקרירות מעלה (ר"י אבן עקנין, ספ' המוסר ב ה).  ואם ראה בגופו שנטה אל קצת מהקצוות וכו' כיצד נטה אל החמימות שיעור שתי מעלות מטהו במאכלות הקרים וסמי הרפואות הקרים אל הקרירות שתי מעלות לא פחות ולא יותר וכו' וכן אם נטה אל הקרירות שתי מעלות מטהו אל החמימות שתי מעלות (שם ב טז).  שלש המעלות אשר בשנות האדם ימי הנערות וימי הבחרות וימי הזקנה (רד"ק יואל ג א). — °ובזמן החדש התחילו להשתמש בשם זה לכל חלק וחלק מחלקי המדחֹם, כך וכך מעלות של חֹם, של קר: אם נערוב שלג שמדרגת קרירותו הוא 0 מעלות עם מלח הבישול שמדרגת חומו הוא 10 מעלות אז ילכו גם המלח גם השלג תמס ויולידו המסה מלחיית שקרירותה הוא 10 מעלות (צ' רבינוביץ, חכמת הכמיה א 61).  — ועצם הכלי, מַעֲלוֹת צלסיוס: הלוח הזה יורנו וכו' חום האויר במעלות צעלזיאוס (שם 70). — שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שם למזמור לארבעה עשר מזמורי תהלים: שיר הַמַּעֲלוֹת אל יי' בצרתה לי קראתי ויענני (תהל' קכ א) 4 . — וגם שיר לַמַּעֲלוֹת: שיר לַמַּעֲלוֹת אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי (שם קכא א). — והאדם הַמַּעֲלָה: ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם הַמַּעֲלָה5 יי' אלהים (דהי"א יז יז).