ש"ז, סמי' מַעֲמַד, בכנ' מַעֲמָדְךָ, מַעֲמָדָם, —  א) שה"פ, דרך ואופן שאדם עֹמֵד:  ומאכל שלחנו ומושב עבדיו וּמַעֲמַד משרתו ומלבשיהם (מ"א י ה). —  ואמר הפיטן:  יצנף צנפה לבבי מבלי מעמד כדור יקלע בכף קלע יחידתי (יהודה אבן גיאת, מבין עפאים).  אמתך מאין סלף ותהיה לך למופת, עומד והכל חולף ומעמד לא ילפת (יצחק אבן גיאת, יה כל).  היש לי מעמד אם תהדפני, ואם לי מהלך אם תעצרני (ר"י הלוי, ידעתני). —  °וכמו עמידה:  כפלוני הנחמד, בכל מושב ובכל מעמד, אשר דרכי אל למד, מנעוריו עד היום (ראב"ע, האספו משכילים). —  ב) המקום שאדם עֹמֵד עליו, ובהשאלה, המשרה שהוא נֹשׂא, Stand, Posten; état, poste; stand, post:  והדפתיך ממצבך וּמִמַּעֲמָדְךָ  יהרסך (ישע' כב יט). —  ובמשמ' העקרית, המקום שהוא עֹמֵד שם:  כי מַעֲמָדָם (של הלוים) ליד בני אהרן לעבודת בית יי' על החצרות ועל הלשכות (דהי"א כג כח).  והמשררים בני אסף על מַעֲמָדָם כמצות דויד וכו' אין להם לסור מעל עבדתם (דהי"ב לה יה). —  ובמשמ' *מקום שדבר מהדברים נמצא שם:  היה מקומו ומעמדו היתר והוא עתיד להעבירו דרך איסור (ירוש' דמאי ב א). —  וּמַעֲמַד מַיִם, בְּרֵכָה:  צינת רוח צפון ישיב וכרקב יקפיא מקוה, על כל מעמד מים יקרים וכשרין ילבש מקורו (ב"ס גני' מג כ). —  ובתו"מ, מַעֲמָד בהלוית המת, עמידת קהל המלוים לזמן קצר, להספידו וכדומ':  אין עושין (למת) מעמד ומושב פחות מעשרה אין מעמד ומושב פחות משבעה פעמים (תוספת' מגי' ד יד).  מקום שנהגו לעשות מעמד ומושב (למת) עושין (שם פסח' ב יד).  ואין עושין מעמד ומושב (למת) וכו' פחות מעשרה (מגי' ד ג).  אין אדם נאמן לומר דרך היה לפלוני במקום הזה מעמד ומושב ומספד היה לפלוני במקום הזה (כתוב' ב י).  דרך הקבר אין לה שיעור המעמד דייני צפורי אמרו בית ארבעה קבין (ב"ב ו ז).  המוכר קברו דרך קברו מקום מעמדו ובית הספדו באין בני משפחה וקוברין אותו על כרחו משום פגם משפחה (גמ' שם ק:).  בראשונה לא היו פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת (ר' יהודה, שם). —  ובסהמ"א:  אחר שקוברין את המת נקבצין ועומדין במעמד והוא שדה שמפטירין בה מתים וכו' (ערוך, ערך ברך).  וראיתי כתוב מפני שהשדים מתלוים עם החוזרים מבה"ק לכך תיקנו מעמדות ומושבות כדי שבתוך כך יסתלקו השדים מעליהן (רש"י, ב"ב ק:).  קרובי המת שאינם מתאבלים באים למעמדות ומושבות לכבוד המת (שם). —  ומעמד של נחיל דבורים, עמידתם במקום מן המקומות בצאתם מהכַּוֶּרֶת:  נאמנת אשה וקטן לומר מיכן יצא נחיל זה ומהלך בתוך שדהו ונוטל את נחילו אם הזיק משלם מה שהזיק אימתי בזמן שהעידו על מעמדן אבל אם יצאו וחזרו אין נאמנין (ר"י בן ברוקא, תוספת' כתוב' ג ג). —  ג) *כל או"א מכ"ד חבורות של כהנים, לויים וישראלים, שהיו בכ"ד ערים מערי א"י, שהיו עולות לירושלים כאו"א בזמנה, להתפלל שם בשם שולחיהן על הקרבנות, ואנשי המעמד הרחוקים מירושלם היו מתכנסים לבהכ"נ שבעריהם להתפלל ולהתענות ולקרוא בתורה:  כיצד מעלין את הבכורים כל העירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתים וכו' (ביכור' ג ב).  אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לביהכ"נ ויושבין ארבע תעניות (תענ' כז:).  שנה שגשמיה מרובין אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהא בתיהם קבריהם (שם כב:).  התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלם של כהנים של לוים ושל ישראלים (משנ' שם ד ב).  כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד שחרית1 (ר"ע, שם ד ד).  נטל אחד את המגרפה וזרקה בין האולם ולמזבח וכו' וראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשערי המזבח (תמיד ה ו). —  ומ"ר מעמדות:  בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים (שם א).  אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ (רב אסי, גמ' שם כז:). —  ובסהמ"א:  תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות והם נקראים אנשי מעמד (רמב"ם, כלי המקדש ו א).  וקיבוצן לכל תפלה מארבע תפלות אלו ועמידתן שם לתפלה ולתחינה ולבקשה ולקרות בתורה נקרא מעמד שם ה. —  ועצם התפלות ותחנות ופסוקי התורה שתקנו לאומרם בכל יום שחרית במקום הקרבנות:  שגזרו שמד על בני ארץ ישראל שלא יקראו קריית שמע ולא יתפללו והיו מניחין אותן ליכנס שחרית בשבת לומר ולזמר מעמדות והיו אומרים בשחרית מעמד וקדוש ושמע במוסף (רב יהודאי גאון, JQR April 1917, 473).  סדר מעמדות לרב עמרם גאון אלו המעמדות ביום ראשון קורין בראשית ברא אלהים וכו'  ענין הקרבנות וכו' (סדר רע"ג, סדר מעמד'). —  ובהרחבה, כנוי לפיוטים שאומרים ביוה"כ וימי הצומות:  ושירי הגאון רבי יוסף בן שטנאש נעימים ויקרים, והוא הראשון אשר חבר בספרד מעמד ליום הכפורים (ר"י חריזי, תחכמוני ג).  גם במעמד הצומות, הראה נוראות עצומות (שם). —  *בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי, Anwesenheit; présence; presence:  בראשונה היו כותבין שטרי מיאונין במעמד פלוני ופלוני מיאנה פלונית בת פלונית בפלוני בר פלוני (ירוש' סנה' א ג).  והלא במעמד כלכם העיד בן שלקית ביבנה עד שתכלכל (חנניה בן חכינאי, תוספת' נדה ו ו).  המוכר שדה חבירו במעמד חבירו לא עשה כלום (שם ב"ב ט ב).  פת שאפה גוי שלא במעמד ישראל וגבינה שהעמיד הגוי שלא במעמד ישראל (שם ע"ז ד יא).  וכי כל אנשי עירו רוגמים אותו אלא במעמד כל אנשי עירו (ספרי דבר' רב).  (אמר ראובן לשמעון) תן לי מאתים זוז שיש לי בידך (אמר לו שמעון) אין לך בידי (אמר לו ראובן) לא מניתי לך במעמד פלוני ופלוני (אמר לו שמעון) יאמרו ואני אתן (שם שבוע' ב ה).  שאין נשבעין פועלין אלא במעמד חנוני (רבי, שם ו ד).  תנהו לפלוני במעמד שלשתן (רב, ב"ב קמד.).  צריכין הדייגין לכתוב אישרנוהו במעמד פלוני ופלוני (הוא, ירוש' גיט' ט ח).  בשפסק (מעות לחתנו) במעמדה אבל אם לא פסק במעמדה אף (חכמים מודים) (שם, כתוב' יג ה).  אמר לו ר' אלעא לעולא (כשתכנס לשם דרוש בשלומו של רב ברונא) אחי במעמד כל החבורה (ברכ' ט:). —  ומצוי בסהמ"א:  שלא אכל הפירות באותו מעמד (תוספת' ברכ' מד. ד"ה באוכלו). בעבור שהיה הדבר במעמד ההמון (ר"י א"ת, כוזרי ג סג). שכבר עשה מעשה ב"ד וכו' במעמד הקהל המצויים שם אנשים ונשים וכו' וכששמעו קול זה כבר היתה בילה הנזכרת מקודשת מניצק קלוני הנזכר במעמד כל קהל העיר (שו"ת ר"נ גירונדי ל). ומה שהסכמנו והחרמנו בספרי התורה במעמד של הקהל ביום השבת בפרשת אלה הדברים שנת ששים וחמש לפרט האלף החמישי (כתב קהל' ברצלונא נגד למוד החכמ', בשו"ת רשב"א תטו). הודו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר וקימו עליהן תנאין אלו ויחדו לו ערב במעמד ההוא כי הם הסכימו לכך (תשו' ריב"ש יט). שהיה במעמד שני ערלים ושני יהודים אב ובנו (שו"ת הר"מ פדואה מו). והעיז פניו במעמדם ולפני הר"ר מאיר צבי וכו' (תשו' מהר"י קולון קצ). וכן הוכיח הלשון ביאור מה שהודה במעמדינו ולא כתבו העדנו על עצמו כמו שרגילין לכתוב בשטרות (טור, מלוה ולוה סא, בשם הרא"ש). —  וסתם בְּמַעֲמָד, במקום במעמד אנשים, במעמדנו, וכיוצא בזה:  וכנוי קבוץ הנקבה אשר אינם נמצאות במעמד נון (ר"י א"ת, הרקמה לה).  ואז שאל רב שמעון הנזכר לבתו בפני בעלה אם היתה חפצה שר' חיים בר' שמואל העומד במעמד תוך אלו הדברים יקבל גיטה מידי בעלה (שו"ת הריב"ש תעב).  כה תאמר לאדונך הנבל, אשר לקברות יובל, כי לו היה במעמד שלחתי רזון במשמניו, וכאשר ירקתי בשירתו ירקתי בפניו (עמנו', מחבר' ז).  נמצאים ונמצאות במעמד וכו' כי לא יתכן לדבר מהנסתרים והנסתרות אם לא כשיזכרם ולא כן כשיהיו במעמד (ר"ד יחיא, לשון למוד' ב ד).  הניח הזכר הנסתר קודם הנמצא במעמד (שם).  והיתה לו אשה בעיר הזאת וכי היה במעמד שנכנס בספינה בקורפו (שו"ת הר"מ פדואה יח).  ומאז אחרי נעשית ונכתבה צואה זו בא עד אחד אשר היה במעמד גם הוא בשעת הצואה (שם נו).  ואם היה הדבר בא לפני הייתי מסדר לתת הגט ליד הבתולה אף כי קטנה היא אך שיהיה אביה במעמד ויאמר לה קבלי גיטך (שו"ת הר"י מינץ קכד, בסוף סדר חליצה).  ודוקא כשהבן אומר אני הייתי במעמד שאתה אומר שנתת לאבי וראיתי שלא נתת לו (טור חו"מ רמה ז).  והנה התנצלה (אביגיל) מצד שלא ראתה הנערים ואמרה ואני אמתך לא ראיתי וכו' כי אם היתה במעמד היו לה שני עונות (מסיר ליאון, נופת צופים א ז). —  °בְּמַעֲמָד עִם:  הייתי במעמד עם ראובן אצל לוי (שו"ת תרומ' הדשן ריב). —  °בְּמַעֲמָד אֶחָד:  אם באו עדים והעידו שבשעה שנתקיים בפניהם לא היו במעמד אחד אלא כל אחד קבל עדות בפני עצמו (שו"ע חו"מ, הלוא' מו כה). —  °בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד:  מחמת הקטט' נתפרדה החבילה ובאותו מעמד הסכימה הכלה לישא לאיש אחר (סדרי טהרה, הלכ' נדה, בשם הלבוש). —  ובכלל, קבוץ של אנשים לשֵם ענין מהענינים:  וכבר שבח חכם מן המתחכמים כתיבת הסופר שהראה לו במעמד גדול וגנה הרע (ר"י א"ת, פי' רמב"ם לאבות א יז).  שלא ינהגו כן כמו שעשו קהל ברצלונה שעשו תקנה שלא יוכלו לדבר בשום מעמד מענייני שום אדם מיוחד (שו"ת ריב"ש קצה).  ויעדנו ועד היום ביום השבת בחדש אלול שנת ס"ד לפרט להיות במעמד בית הכנסת מנכבדי העיר ולקרות האגרת באזניהם וכו' ע"כ לא אשמע ולא אובה ואעשה את המעמד ביום מחר שהוא יום הנועד וכו' וכן עשיתי צויתי את השליח לקרוא כל הנכבדים הנקראים בשם מיוחדים לבא במעמד ראשי הקהל ובאו מקצתם וכו' ויצאנו מן המעמד ההוא בערבוביא ואח"כ בא החכם ההוא לדבר עם אוהביו וקרוביו ועם קצת מן היחידים אשר לא היו במעמד (אבא מארי, מנח' קנא' כא).  ויהי כראות אנשי המעמד, כי מעלת שירי לא יספר ולא ימד, הכין כל איש שאלתו, וערך כל אחד ואחד חידתו (עמנ', מחבר' כ). —  ומעמד הר סיני:  משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה וכו' ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות וכו' שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת (רמב"ם, יסוה"ת ח א).  ונשארו העם מצפים לרדת משה והם על ענינם לא שנו תארם ועדים ובגדיהם אשר עמדו בהם יום מעמד הר סיני (ר"י א"ת, כוזרי א צז).  כי היהודים אשר ראו אותם המעמדות הנוראות והקדושות ואותם הפלאות ואש מן השמים בנתינת דתם נתחזקה אותה צורה ושבה אליהם טבעית (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה ז).  אני זרע מאנשי אותו מעמד הקדוש שנאמר עליהם כי עם קשה עורף הוא (רי"מ חזן, שארית הנחלה לט). —  ובמ"ר מַעֲמָדוֹת, חֶברוֹת:  ואמרו לו (לסוקרט) באיזה דבר תושג החכמה אמר שיהיה האדם נעזר ושוקד עליה ויהיה לו רעיון להבין בו וכשיהיה לו מעמדות שילמוד בהם (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' ב א).  שראוי לבעל תשובה להשתדל היות תמיד במעמדות החכמים כי בהסתופף עמהם ילמוד דרכיהם (מנחם מאירי, משיב נפש). —  ה) °ועד מנהיגי העיר, בקצת מקומות בגולה:  מוקדמי הקהל קבצו אנשי המעמד ביום שמיני חג עצרת וכו' ואנשי המעמד אחר משא ומתן שהיה להם בזה היתה הסכמתם שהיה ראוי וטוב לעשות קיום וחזוק לחלוקה (שו"ת ריב"ש רמט).  קם שמעון על רגליו ואמר לחכם במחילה מאדוני למה עשה ההסכמה הזאת בלתי ידיעת אנשי המעמד מקצתם או רובם (שו"ת מהרשד"ם, יו"ד צט).  ויהפוך מוה"ר החסיד הנ"ז פניו כלפי אנשי המעמד ויקרא בקול גדול קרעו בגדיכם רבותי (רי"מ חזן, שאר' הנחלה ל). —  ו) °איכות האדם, אם עשיר או דל, אם בריא או חולה וכיוצא בזה, Zustand; situation:  בדורות אשר היו לפנינו שהיה מעמד ישראל בטוב ולא היה עני בישראל שלא היו לו הרבה כוסות ושאר כלי כסף (דברי חכמים ודעת חכמה ב יו).  ותספר לו בת שוע בהתגלות לבה את רוע מעמדה זה כשנתים, כי בעלה אשר נשאה בעודה באבה עזבה בחסר כל וילדיה השנים (יל"ג, קוצו של יוד). —  ובדברים לא בע"ח:  וביציאתו יהיה הבית במעמדו הראשון (שטר מכר, REJ 1882, 242). —  מַעֲמַד שֵׂכֶל:  מי הקים כל אפסי ארץ שענין זה מלבד הקבלה האמיתית שיש לנו בו אם תקחנו בהבחנת עצמו הוא דבר נסתר בטבעו ממין האדם עד שהוא לו מעמד שכל (זרח' הלוי, פי' משלי ל ד).  כשמוע השר השירים והמליצות, העליצים והעליצות, אשר חברתי אל יהודה גור אריה, חשב היותם מעמד שכל וכמהם לא היה ולא יהיה (עמנ', מחבר' יג).  היא (השירה) לתבונה אם וכמעט מעמד שכל חשבתיה וגם נבצרת (שם כ). —  ז) °מַעֲמַד הַגַּלְגָּל, עגול החמשי והששי מעגולי הארץ:  העגול החמשי נקרא מעמד הגלגל וכמו כן נקרא העגול הששי וכו' כי הם מסבבים על כל גוביו ועוביו של הכדור ועל מרכזו מן הצפון אל הדרום ומן הדרום אל הצפון ובמקום שני צירי העולם הצפוני והדרומי שם חותכין השני מעמדים זה את זה שתי וערב ועושין ארבע זויות נצבות וחולקים את הכדור לארבעה חלקים שוים העגול הששי גם הוא נקרא מעמד הגלגל יען אשר בו נמצאים שני מעמידים אחרים כמו שיתבאר האופן הזה גם הוא סובב דרך שני צירי העולם צפוני והדרומי אשר שם חותכים שני המעמדים זה את זה דרך שתי וערב (דוד גנז, נחמד ונעי' ב לח). —  ח) °מקום עמידה לספינות קרוב להחוף:  עיר קטנה אשר נבנתה ע"י האנדוליסים שגורשו מספרד רבע שעה מהים מעמד אניות בלתי בטוח (שבילי עולם ג, בארקא). —  ט) °כעין עמוד קטן וכדומ' שדבר עומד עליו:  ואומר שמותר ליגע במעמד של פני ארון הקודש שהנרות עומדות עליו בין אם הוא של אבן בין של עץ (תשב"ץ, מנהגים לח).