1 לא נתברר מקור שם זה. Wetzstein העיד כי הערבים משתמשם בהשם מענאה معناة במשמ' זו.

2 כך בנוסחה המסורה, והמליצה קצת קשה. רוב החדשים החליטו כי הנוסחה משֻבשת והגיהו הגהות מתחלפות. והעירו קצתם כי בתרגום השבעים נראה כי במקום בחצי היתה גרסה בחִצִים, אך זו בודאי גרסה מוטעת. וכבר ת"י פלגות, וכמו"כ תיאוד' במשמ' חצי. וזו עדות כי כך היתה הנוסחה כבר בזמנם. ואת השם מענה ת"י מהלך: כבית פלגות מהלך פדן תוריא בחקלא, ע"כ, אך זו מלה כללית ואין ללמד ממנה המשמ' המדֻיקת של מענה. ואולם רסע"ג תרגם מענה בערב' לג'נה لجنة, ומלה זו אינה נמצאת בהמִלּוֹנִים הערבים של הלשון הספרותית, אך ריב"ג גם הוא הביא אותה והוא גם באר לנו בדיוק מה היא, אמר וז"ל: ומעני אח'ר כבחצי מענה הו אלח'ט אלד'י יח'טה אלחראת' הואלי אלמכאנ אלד'י יריד חרת'ה והו אלמשמי לג'נה. ע"כ. — ובעבר': וענין אחר כבחצי מענה הוא הקו אשר יעשה החורש סביב המקום שרוצה לחרוש והוא הנקרא (בערב') לג'נה. רש"י פרש מענה בתלם, אך רד"ק גדר יותר ואמר: הוא הקו שיחרש החורש בשורים בשיעור שירצה בו ואחר כך יחזור ויעשה אחר כמוהו וכן עד שיחרוש כל השׂדה ובלעז שליו. ע"כ. והנה בהלעז כון כפי הנראה להשם solco באיט'. עכ"פ רד"ק מפרש מענה כמו אומן בענין התלם הארוך מקצה השדה ועד קצהו, והכתוב בתהל' קכט ג המובא בפנים מסיע לזה, שהוא מדבר שם על ארך המענה, אך מהקרי שם אפשר ללמד כי משמ' זו נתיחדה להמשקל מענית, וע' הערה לקמן. וכאן, לפי הנוסחה המסורה, בודאי אין הכונה למדת ארך בלבד אלא למדת שטח, ולכן היותר נאות לפי הענין הוא הגדר שגדרו במלה זו שני רבי הלשון שלנו רסע"ג וריב"ג.

3 וכך הכתיב, והקרי מענית. ועי' הערה הקודמת, שאולי בזמן הקרי היתה משמ' התלם הארוך מיוחד למענית.