ש"נ, מ"ר סמי' מַעַרְכוֹת, מַעַרְכֹת, — נרות וכדומה עומדים בסדר ערוך, Ordnung; arrangement; order: את המנרה הטהרה את נרתיה נרת הַמַּעֲרָכָה ואת כל כליה (שמו לט לז). — ואמר המליץ: לכבוד גדולת קדושת התפארה, וטירת השררה, ודירת נר המערכה, וניר הממלכה (ר"י הלוי, מכת' לאבו סעיד). — ובסהמ"א, בהרחבה לכל דבר מסֻדר בסדר נאה: ויראוהו את המבואות האפלות אשר בהמה באים (הכהנים) אל בּל לילה ואוכלים את מערכת שלחנו (יוסיפון, פרק ג).  וזה משפט מנחתו פר אחד וכו' ועשרה כדי יין למערכת שולחנו כה היה משפטו (שם). ויאמר המלך לדניאל מי יתן והאמנת בהדר בּל האלוה הגדול אשר לנו אשר יאכל במערכת השלחן הזה וכו' רק כהניו הם האוכלים את מערכת שלחנו ועולותיו (שם).  בהיותו בסדור גדול ובמערכה רבה (ר"י אברבנאל, יהוש' ב ו). — ב) עצים ערוכים על מזבח לשרף את הקרבן, Holzstoss; pile de bois; pile of wood: ובנית מזבח ליי' אלהיך על ראש המעוז הזה בַּמַּעֲרָכָה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת (שפט' ו כו). — ואמר בן סירא: בקבלו נתחים מיד אחיו והוא נצב על מערכות וכו' עד כלותו לשרת מזבח ולסדר מערכות עליון (ב"ס גני' נ יב-יד). — ובתו"מ: בכל יום היו שם (במזבח החיצון) ארבע מערכות והיום (ביוה"כ) חמש ר"מ, יומ' ד ו).  בכל יום היו שם שתי מערכות והיום שלש אחת מערכה גדולה ואחת מערכה שנייה ואחת שמוסיפין לקטורת שלפני ולפנים (ר' יהודה, תוספת' שם ג-ב ג).  כשנכנסו ישראל לים כבר הר המוריה נעקר ממקומו ומזבחו של יצחק הבנוי עליו ומערכתו הערוכה עליו (ריה"ג, מכי' בשלח ב ג).  החלו מעלין בגזרין לסדר אש 1 המערכה וכו' כל העצים כשרין למערכה חוץ משל זית ושל גפן  (תמיד ב ג). האברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב מחזירין אותו למערכה הציתו שתי המערכות באש וירדו ובאו להם ללשכת הגזית (שם שם ה).  סידר המערכה גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה (שם שם ד).  כפתוה (את פרה האדומה) בחבל של מגג ונתנוה על גבי המערכה (פרה ג ט).  משמת שמעון הצדיק תשש כוחה של מערכה ואין נמנעין מלהוסיף עצים כל היום כולו (תוספת' סוט' יג ז).  כל זמן ששמעון הצדיק קיים היה נר מערבי תדיר וכו' והיה אש של מערכה תדיר (שם).  שכן אפילו בירושלם שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה (ירוש' פסח' ג ח).  מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטורת מערכה שניה של קטורת קודמת לסידור שני גזירי עצים (אביי, יומ' לג.).  חמשה דברים נאמרו באש של מערכה רבוצה כארי וברה כחמה ויש בה ממש ואוכלת לחין כיבשין ואינה מעלה עשן (שם כא:). — ובסהמ"א: תשחט הכבש על הדמיון וכו' וזריקת דמו ועריכת עציו והקדת אשו ומערכתו (ר"י א"ת, כוזרי ג נג).  בבקר עורכין עצים ועורכין בראש המזבח מערכה גדולה (רמב"ם תמיד' ומוספ' ב ב).  נמצא מקום המערכה רוחב עשרים וארבע אמות וארבעה טפחים על עשרים וארבע אמות וארבעה טפחים (הוא, בה"ב כ ז). — ואמר המשורר: לך תקריב קרב לבה כקרבן וצלעותיו עצי אש מערכתה, לך תשפך דמעיה כנסך ואנחתה מקום עשן קטרתה (רשב"ג, לך נפשי תספר).  קדשו עצי מערכה, ואש ומאכלת למלאכה, אבי איה השה הערוכה (ר"י הלוי, מי כמוך).  הלכו שניהם לעשות במלאכה, ויענה יצחק לאביו ככה, אבי ראה אש ועצי מערכה, איה אדני שה אשר כהלכה (רי"ש עבאס, עת שערי רצון). — °ובמשמ' מדורה לשרפת אנשים: כהנים לזבח עולתם, עקדו ילדים ואמותם, וכו' מערכה גדושה שזופה, כבירה לא קטומה וגרופה, וכל בית ישראל יבכו את השרפה (ר"י ב' שלום, אין כמך באלמים).  — ג) מקום בשדה הקטל שאנשי צבא עומדים שם ערוכים הכן לקרָב: ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וכו' ויכו בַמַּעֲרָכָה בשדה כארבעת אלפים איש (ש"א ד ב).  וירץ איש בנימין מֵהַמַּעֲרָכָה ויבא שלה וכו' ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן הַמַּעֲרָכָה ואני מן הַמַּעֲרָכָה נסתי היום (שם יב-יו).  והחיל היצא אל הַמַּעֲרָכָה והרעו במלחמה וכו' ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ הַמַּעֲרָכָה וישאל לאחיו לשלום (שם יז כ-כב).  וימהר דוד וירץ הַמַּעֲרָכָה לקראת הפלשתי (שם מח).  הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מַעַרְכוֹת פלשתים (שם כג ג). — ועצם מחנה הצבא העומד ערוך בסדר לקרָב: ותערך ישראל ופלשתים מַעֲרָכָה לקראת מַעֲרָכָה (ש"א יז כא).  ויעמד (גלית) ויקרא אל מַעַרְכֹת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה וכו' אני חרפתי את מַעַרְכֹת ישראל היום הזה תנו לי איש מלחמה ונלחמה יחד (שם ח-י).  והיה איש הבנים  עולה גלית הפלשתי שמו מגת מִמַּעַרְכוֹת2 פלשתים (שם כג).  מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מַעַרְכוֹת אלהים חיים (שם כו).  ואנכי בא אליך בשם יי' צבאות אלהי מַעַרְכוֹת ישראל אשר חרפת (שם מה). — ובסהמ"א: כי לכל דבר קץ וגבול ועת לכל מלחמה ולכל מערכה (יוסיפון צז).  ואתם יודעים מסיבות המערכה ותחבולותיה ועצת האויב והמצור (תולדות אלכסנדר, ישראל לוי, מק"נ 8). — °ובמשמ' פלוגה אחת מפלוגות כל הצבא, מסֻדרה בסדר הנאות לקרָב: אז פקד את צבא מחנהו ויערכם מערכה דבוקים אלה לאלה לבלתי הפרד כת מכת ולא להתער את חרבותם ויהי ביושר מערכתם (יוסיפון, דף תמ).  עת שעורכין המערכות ןהם קרבים להלחם משוח מלחמה עומד במקום גבוה וכל המערכות לפניו וכו' ואחרי שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהם הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו (רמב"ם, מלכ' ז ג-ד). — ואמר הפיטן: קנינך מלכים וממלכות ועורכי מערכות באונך (ר' יצחק אבן גיאת, קנינך).  מיד יצאו כלם בלב שלם וערכו מערכותם, ויקח שש מאות רכב בחור עם כל כלי משחיתם (יוצ' ז פסח, חסדי יי'). — ד) עצם הקרָב, הקטל, Schlacht; bataille; battle: כל אלה אנשי מלחמה עדרי מַעֲרָכָה בלבב שלם (דהי"א יב לט). — °ובמליצה, בהשאלה, מַעַרְכוֹת הזמן, המקרים הקשים של החיים: אנכי הבא ממערכות הזמנים, והנמלט מיד מקורות השאונים (ר"י חריזי, תחכמ' ל). — ובחכמת ההגיון, במשמ' השגה ופרכה על הנחה מההנחות: אולם המערכה הנה הוא שני חלקים אם המערכה על קיום ההנחה הראשונה ואם מערכה על בטולה (כל מלאכי הגיון, הטעאה).  הנה אלו כל המקומות אשר הם באמת מערכות על ההנחה הראשונה (שם). — °ומערכה על הדרוש, השגה ופרכה של עצם הענין המבֻקש: שגם לדעת חכמינו הקדושים ז"ל יש בהם בעצמם הרכבת יסודות הפכים שאמרו שהשמים נקראו כן מפני שהם אש ומים וארסטו לא יבאר הנמנעות מזה אלא מפני שהם אינם נפסדים והוא אם כן מערכה על הדרוש כי האומר בהפסדם יאמר היותם מורכבים מחמר וצורה (ר"י אברבנאל, מפע' ה' ח א).  ואני תמה אם היה הדרך הזה מבואר הנפילה להיותו מערכה על הדרוש בכל חלקיו (שם ט ה).  והיה מספיק כפי הנראה בתחלת הדעת זה המופת בערך הדרוש לבאר מציאות האל והיה ענינו מערכה על הדרוש אחרי התיחדות בשרשיו והקדמותיו (שם). — ה) °במשמ' טור, שורה, שִׁטָּה: וטור כרותות ארזים (פרושו) שטות ומערכות (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, טור).  ונקראו שִנַּיִם על שם מערכות שנים בעבור היותם שתי מערכות (ראב"ע בראש' מט יב).  קודם במערכה הוא דבר שהוא מסודר למקום מוכן לפני חבירו כאילו תאמר שמעון היושב שני למלך הוא קודם ליעקב אביו היושב שלישי לו ואעפ"י שיעקב אביו קודם לו בזמן ובמעלה (ר"י א"ת, רוח חן ח). — ו) °בפרט סדר הכוכבים והמזלות ועמידתם ברקיע, שלפי דעת הקדמונים  היתה להם שליטה על העולם, ולכן השם מערכה נרדף עם גורל, מזל: והישר בעיני להיות בני האלהים היודעים דעת עליון בחרו להם נשים שהיתה מערכת שמים כל אחת נמשלת לכל אחד והתולדת כתולד' על כן יצאו מהם גבורים (ראב"ע בראש' ו ב).  אם יש במערכת הכוכבים בעת ההריון  רעה שתבא עליו ביום ידוע השם שדבק בו יסבב סבות להצילו מרעתו וככה אם יש במערכה שיהיה עקר השם יתקן לו כח תולדתו ויוליד (הוא, שמות ו ג).  שפרעה חשב אולי מערכת השמים הביאה צפרדעים (הוא, בשם ר' חפני, שם ח ו).  כי השם ברא העולם האמצעי והוא מושל על העולם השפל כפי מה שיש במערכת מזל כל עם מטוב או רע כן יקרנו כי כן חלק להם השם והנה היתה במערכת ישראל כפי ככבי מזלם להיות עוד עובדים והשם בכחו למען אהבת האבות חדש אותות בעולם השפל וכו' והוציא ישראל מרשות המזלות (הוא, שם כ ב).  ויש תחלואים באים מחוץ לגוף בעבור שנוי האויר כפי השתנות מערכת המשרתים וכו' דע כי כל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים ברגע הולדו (שם כג כה).  כל הגזרות על הכללים ועל הפרטים הם במערכות שמים (שם לב לב).  והנה המשתחוה למלאכת השמים לא יועילו לו כי אם מה שנגזר עליו כפי מערכת ככבי מולדתו כן יקרנו חוץ אם ישמרהו כח עליון יותר מכח הככבים שיהיה דבק בו אז ינצל מהגזרות ואתן לך משל חשוב שהיתה מערכת הכוכבים שיגדל נהר על עיר אחת וישטוף אנשיה או ימותו ובא נביא והזהירם שישובו אל ה' וכו' (שם לג כג).  כי אם היה המולד לישראל וראה במערכת ככבי מולדו להיותו מלך אין ראוי לדון כך (הוא, ספר המולדות, כ"י פריז).  מופתים שהם כנגד הטבע וכנגד מערכת הכוכבים  וממשלתם (ר"י אנטולי, מלמד התלמיד', שמות).  וקרא נבוכדנצר למכשפים לפי שהם יודעים השעות הראויות לעשות בהם מעשיהם אולי יסתכלו וידעו מה החלום כפי מערכות הכוכבים (רד"ק, שרש כשף).  שהאל כשרצה בהשגחתו להציל השלם מבני אדם, מקצת פגעים מחוייבים מהמערכה העליונה לא יצילנו בשנות טבע הככב (ר"י הפניני, פי' לאיוב).  הנה מערכת מזלו נשתנה בחטאו לרעה או בזכותו לטובה (רמב"ן, הקד' פרושו לאיוב).  כלם נסים עומדים משנים התולדות וכח מערכת העליונים בשמים ובארץ (שם).  השררה המושלת העם המוצלח רב המזל מערכת שמינו (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה יב).  כי אם ראינו שהיה ה' את ישראל בימי יהושע ונפלו אויביהם לפניהם לחרב ולא עמד איש בפניהם ואחרי מותו לא היה כן הנה הסבה בזה לא היתה חיוב המערכה ולא המקרה אבל היה מפעל ההשגחה (ר"י אברבנאל, שפט' ב יא).  שהמערכה המחייבת ברצון השם גלות על ישראל תסתלק ולא תורה עליו באותו אופן שהורתה כל זמן הגלות (הוא, משמיע ישועה, המבשר הראשון).  אותות ומופתים שיעשו בארץ כנגד המנהג הטבעי והמערכות השמימיות (הוא, זבח פסח, ברוך שומר).  כל הדברים וכל שהוא מסודר מהמערכה מהטוב והרע המתרגש לבוא בעולם (ר"ש אלמולי, פתרון חלומ' ב:).  שאר האומות שנתונין תחת ממשלת מזלות הרמים ושיקרום המקרים כמו שחוייב ממערכת הכוכבים פעמים יתגברו מצד כח המזל המנהיג אותם (מ' אלדבי, ש"א ח, בשם הרשב"א).  חבה יתרה נודעת להם להשתנות בעבורם סדר המערכות יהושע אמר שמש בגבעון דום וישעיה השיב השמש עשר מעלות וכו' (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי ח).  לפי שלא נמצא לכוכבים המיושבים שום חילוף במערכתן בתוכן וביחס שיש להם זה אצל זה ברקיע מהעולם ועד העולם כמו שהוא נראה חילוף ניכר במערכת כוכבי לכת בהתיחסם זה אצל זה (ר"י הישראלי, יסו"ע ב ח).  ויכוונו (החוזים בכוכבים) וידעו את עתן ומקומן מהמזלות כדי לידע על ידי כן ולהכיר איך הוא אז סדר מערכת ככבי הרקיע זה אצל זה וזה לצורך אומנותם במשפטי גזרת הכוכבים (שם ג יא).  האלהים עליון על כל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו (הריקנטי ב, שופטים).  אישי מין האדם הם משולחים למקרה הזמן ויארעום רעות בלי פשע ובלא חטאת אם מפאת מערכות הככבים אם מהכרח החומר ומיניו הרבים (רשב"צ דוראן, אוהב משפט לאיוב, סוף ג).  אבל שיהיו עניני בני האדם נמסרים לסדור מערכות הכוכבים וכו' ודע כי מערכות הכוכבים אינם מחייבים במשפטם כלום אפילו לדברי הוברי שמים (שם כא).  כי הלא שפיטת המערכה תגזור על איש באחד משני מינים (ר"מ אלשיך, ג ג).  ואם המערכות נשתנו אלו מאלו הוא לא נשתנה ולא ישתנה לעולמי עד (עמק המלך, קרית ארבע טו).  הקדמונים מצאו בחכמת הנסיון שכאשר היה מזל אריה במערכה טובה יגיד טובה לכללת מדינת באהמ״ייא      (ר"ד גנז, צמח דוד, ג' תנה). שזמן משך תשעה ימים היה מול דלי במערכה רעה והוא לעולם יגיד רעה לשונאי ישראל (שם, ד תרצז). היה מזל בתולה במערכה רעה אשר בזמן ההוא היו צרות רעות רבות במקומות רבים בכל שטחי ארופי (שם, ה' תתכה).   כתב (בטלמיאוס) בחזיון לוח שנתו שכוכב שבתאי היה במערכה רעה ושפט מזה לצרות והריסת היהודים (שם, ו שלד).  וראוי שיתלה האדם השלוה והטובה הבאה לעצמו לחסד יי' יתברך והצרות והמקרים הבאים בין לו בין לאחרים לחטא ועון לא שיתלנו במקרה ויאמר כך וכך נגזר מאת המערכות ומשפטי הכוכבים (רפאל ממרצי, סאה סלת, הכנע' הלב).  ואל יחשוב שום אדם כי גלות ישראל באה במערכת הכוכבים ואף לא בחיוב המזלות (ר"י אבוהב, מנוה"מ ג א ד ב).  כונתם להורות כי היה במערכת השמים שיעמדו עוד בגלות זמן רב (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה ד).  ועל ידי כך יתעלה ומתרומם כוכב מערכתו בבני חיי ומזוני (ר"א הכהן, שבט מוסר כד)  — °מנצח המערכות: אני אל שדי שפירושו מנצח המערכות העליונות לא שהמערכה תשחת רק שידע הדבק בשמו שמתחדש לו טוב שלא יהיה במערכתו (ראב"ע, שמות ו ג). — °שִׁדֵּד המערכות, שִׁדּוּד המערכות, במשמ' זו, בטול מה שהמערכות מחיבות: שמצינו שהשם יתברך הוא שודד המערכות בעבור הצדיקים א"כ למה המית השם יתברך זו הצדקת ולא שדד המערכות בעבורה (ר"י אבוהב, נהר פישון, במדבר).  לפרסם ולהודיע את כל העמים והלשונות גדל יכלתו יתברך אשר הוא עושה ההפכיות אם בשדוד המערכה אם בשנוי הטבע וכו' במה היה הוא ושרה זקנים באים בימים והוא ית' שדד מערכתו ועשהו בריה חדשה בעולם ונולד לו משרה יצחק וכו' כי הוא יתברך גבוה על כל גבוהים לשדד המערכות ולשנות הטבע כפי רצונו ית' (רשב"צ דוראן, מגלת ספר).  ומי שמקיים מצוות התורה משדד מערכות השמים וכו' אפילו הפך מה שגוזר המערכה (ר"י קארו, תןלד' יצחק, קדושים).  ובין כך היו אובדים וכלים לולי ה' עזרתה לנו בשדוד המערכה (ר"י מוסקטו, נפוצ' יהודה ד).  והראנו את כבודו ואת גדלו ואהבתו וחיבתו לגודל יכולתו לשדד המערכות  (פלא יועץ, ערך פסח).  ע"צ הנס ושדוד המערכה הטבעית כמו בגאולת מצרים (ר"ש פפנהים, יריע' שלמה א ג). — °הָרַס המערכות, במשמ' זו: כי אני עסוק להרוס המערכות התחתונות (ר"מ גבאי,עבוה"ק, סתרי התורה כה).  °וסתם, במשמ' מערכה רעה, מזל רע: איני יודע באמת מה המערכה הזאת אשר נפלה בגורל הלמדנים כי לעולם הם תשושי כח (רי"מ חזן, שארי' הנחלה סא). —   והעם ישתמש בהשם מַעֲרָכָה סתם, בפרט בענין היחס בין איש ואשתו אם הוא טב או רע, אם הם חיים בידידות והסכמה או בשנאה וקטטה, ואומרים לפלונית יש מערכה טובה עם בעלה, וקלקל המערכה לפלונית, גרם איבה ושנאה בינה ובין בעלה. — ז) °חלק אחד מחלקי חזיון שמשחקים בבתי החזיון, Akt; acte; act: אחרית שאול מערכה א' ענין א' (מיכ"ל, אחר' שאול). —  ח) °במשמ' מין, סוג מבע"ח וכדומ': מערכה הראשונה היונקים, האות אשר בו נבדיל מערכת היונקים משאר חמש מערכות התולדה הזאת הוא בסגולה אחת וכו' (שנהק, חוה"א, החיים א). — ט) °בחכמת השעורים, מערכה חשבונית, מערכה הנדסית, Proportion: אם ערך נדסי משני שעורים שוה אל ערך נדסי משני שעורים אחרים שני ערכים כאלה מערכה נדסית נקראת ולהשתוות ערכיהם יותן סי' המשוה ביניהם (כליל החשבון ד לב).