1, פ"י, שָׁדְדוּ, שַׁדּוּנִי, שׁוֹדֵד, שֹׁדֵד, שׁוֹדְדִים, שֹׁדְדִים, שֹׁדְדֵי, שָׁדוּד, שְׁדוּדָה, (לִ)שְׁדוֹד, שָׁדְדוּ2, יָשׁוּד, יְשָׁדֵּם, יְשָׁדְדֵם, – שָׁדַד איש המלחמה עיר או ארץ, חמס והחריב אותן, plündern, verheeren; piller, ravager; to plunder, devastate: קומו עלו אל קדר וְשָׁדְדוּ2 את בני קדם (ירמ' מט כח). וְשָׁדְדוּ את גאון מצרים ונשמד כל המונה (יחזק' לב יב). שָׁדוֹד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק (מיכ' ב ד). מפני רשעים זו שַׁדּוּנִי איבי בנפש יקיפו עלי (תהל' יז ט). – ושדדה חיה רעה, שדד רוח ושד: הכם אריה מיער זאב ערבות יְשָׁדְדֵם (ירמ' ה ו). מדבר באפל יהלך מקטב ישור3 צהרים (תהל' צא ו). – ובהשאלה, שדד אלהים את הארץ וכדו': קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שֹׁדֵד יי' את מרעיתם (ירמ' כה לו). כי שֹׁדֵד יי' את פלשתים שארית אי כפתור (שם מז ד). – ובמשמ' גרם לשֹׁד ולשבר, לאסון: תמת ישרים תנחם וסלף בגדים יְשָׁדֵּם4 (משלי יא ג). – ובינ', שׁוֹדֵד, גם כש"ע, חומס ומחריב: יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שׁוֹדד (ישע' יו ד). הבוגד בוגד וְהַשּׁוֹדֵד שודד (שם כא ב). הוי שׁוֹדֵד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בך כהתמך שׁוֹדֵד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך (שם לג א). כי פתאם יבא הַשֹּׁדֵד עלינו (ירמ' ו כו). על כל שפים במדבר באו שֹׁדְדִים (שם יב יב). ויבא שֹׁדֵד אל כל עיר ועיר לא תמלט (שם מח ח). על קיצך ועל בצירך שֹׁדֵד5 נפל (שם שם לב). כי מצפון יבוא לה הַשֹּׁדְדִים (שם נא מח). כי בא עליה על בבל שׁוֹדֵד (שם שם נו). אם גנבים באו לך אם שׁוֹדְדֵי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים (עבד' א ה). ישליו אהלים לְשֹׁדְדִים6 ובטחות למרגיזי אל (איו' יב ו). קול פחדים באזניו בשלום שׁוֹדֵד יבואנו (שם יה כא). – ובינ' פָעוּ', שָׁדוּד: באשר כרע שם נפל שָׁדוּד (שפט' ה כז). הוי שודד ואתה לא שָׁדוּד ובוגד ולא בגדו בך (ישע' לג א). ואתי שָׁדוּד מה תעשי כי תלבשי שני וכו' (ירמ' ד ל). – ובמשמ' בינ' פוֹעֵל: בת בבל הַשְּׁדוּדָה7 אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו  (תהל' קלז ה). – ואמר בן סירא: אם יסור ונטשתיהו ואסגירנו לשדדים (ב"ס גני' ד יט). – ובמדרש: יבואו השודדים וישדדו8 אותה (פסיק' רב', ויהיה בעת שסרחה, קכט.). שהיה הוא (ריש לקיש) ושני רעיו גוזלים וחומסים וכו' מה עשה, הניח לשני רעיו שודדים בהרים ושב לאלהי אביו (פדר"א מג). – ובסהמ"א: אוי כי שדוד אני מרוב רחבת ידיך וטובותיך אשר עשית עמי (יוסיפון, גינצבורג, שמא). ליום אחד השכים המלך ומצא אוצרותיו שדודים וכל מחמדיו בזוזים (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ג, 97). – ואמר הפיטן: קרקרוה זרים והיא שדודה (רסע"ג, שריד מקרובה לי"ז בתמוז, סדור רסע"ג, תכב). בקום המן בזה הזמן כשוד שלמן שדדוני (איך זרים, סליח' תענ' אסתר, ספרד'). – ואמר המשורר: ואשה אין להשביע בעדה לעיני כל כמו סוטה שדודה (רה"ג, שערי שבועות, קבוצת קונטרסים, 185). דרור נקרא לנפשי השדודה (ר"ש הנגיד, יחידתי, הברמן ג, 10). אשר הרבה מריבות ומדינים עלי לבה שדודה (הוא, הימים יחרידו, שם ב, 68). אהה כי רדפוני התלאות והיינו לעין ימים שדודים (רשב"ג, אהה לי מזמן, ביאליק־רבניצקי א, 63).  – °שָׁדוּד במשמ' משולל, חסר: וחסר לב יושב שאנן מתארח כאזרח רענן וישליו אוהלים לשדודי השכל והאוילים (צרי היגון, 5). – °שׁוֹדֵד, שם של רוח טמא: בהיכל זה רוח טמא אחד שהוא שולט על הכל ושמו שוד"ד והוא מעורר שוד ושבר (ר' אליהו הכהן, ראשית חכמה, שער היראה, כח:). – °ושָׁדַד האל את מערכות השמים, בטל את גזרתן: בכח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי (רמב"ן, שמות ו ב). כי הוא אל שדי שודד המערכות ומשנה הטבע והגלם בעונם והושיעם ברצונו בנסים ובנפלאות גדולות (ר"י אבוהב, מנורת המאור נר ג א ד ב). שהשם יתברך הוא שודד המערכות בעבור צדיקים (ר"י אבוהב, נהר פישון, במדבר). ועי' ערך מַעֲרָכָה, עמ' 3199 ולהלן פִע'. – °ושׁוֹדֶדֶת, מין אנית קרב: אין להם רק ח' ציי אדיר (קריגסשיפע) ועשרה שודדות (קאפערשיפען) (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, ט:. – נִפע', נְשַׁדֻּנוּ, – נָשַׁד, ששדדו אותו, את רכושו: שדוד נְשַׁדֻּנוּ חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק (מיכ' ב ד). – ובתו"מ, *נִשְׁדַד: אפילו את מקימני אלף פעמים איני קם, אימתי אני קם, לכשתראה עניים נשדדים, אביונים נאנקים (מד"ר בראש' עה). – ובסהמ"א: אילו כתב נשדנו היה הלשון מוסב על הנשדדים ולא על השודדים, ואם כתב שדונו היה מוסב אל השודדים ולא לנשדדים (רש"י, מיכ' ב ד). – °ובמשמ' ששדדו וגזלו אותו מידי אחר: והם עבדי עולם הנקנים או הנשדדים טובי לב ומדברים בלשון נאוה לאוזן שומעת (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, מ.).

– פִע', תְּשַׁדֵּד, מְשַׁדֶּד־, – שִׁדֵּד, החריב, הרס, zerstören; détruire; to destroy: מְשַׁדֶּד־אב יבריח9 אם בן מביש ומחפיר (משלי יט כו). אל תארב רשע לנוה צדיק אל תְּשַׁדֵּד רבצו (שם כד יה). – ואמר הפיטן: וישימו כל גבולך ושדדו ונתקו יריעות אהלך (ר"א קליר, אלהים אל דמי, סלוק זכור). לי ישקד לדרשי מכף משדדי וחרשי (משלם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצר ב פסח). – °ושִׁדֵּד האל את מערכות השמים, בטל את גזרתם: (שדי,) מגזרת שודד כלומר מנצח ומשדד10 מערכות השמים11 (רמב"ן, בראש' יז א). שהוא מנצח ושדד מערכת העליונה ועושה נסים נסתרים לצדיקים (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). בדרך התורה והמצות והתפלות יוכל לשדד המערכת השמימיית וכו' אל שדי השודד המערכות (מנחת קנאות, קופמן, 51). אע"פ שהב"ה לא ישדד המערכות העליונות וכו' אבל לשדד המערכה ולבטל כחות העליונים וכו' (ר"י אברבנאל, זבח פסח, כמה מעלות). שמסר מפתחות העולם הזה בידם זולתי בעתות מה שישדד אותם לעשות כרצון האנשים הנגשים אל ה' (ר"מ אלבילה, ראשית דעת ג א). כשהוא משדד ומנצח מערכת הכוכבים (רפאל נורצי, סאה סלת, ז, מדת הגאוה). ודרך רשעים יעות, ר"ל שמשדד עליהם דרכם לשיזדמן להם הכל שלא בסדר (ר"ש פפנהים, יריעות שלמה א, י:). ועי' מַעֲרָכָה 3199. – °ושִׁדד מזלות וכוכבים, במשמ' זו: שמי שמרכיב כלאים משדד כחות של מעלה ומי שמקיים מצוות התורה משדד מערכות השמים (רי"צ קארו, תולדות יצחק, קדושים, אמשט', צג:). וגם שידד המזלות שהוציאם מבית עבדים נגד מזל מצרים המחייב שעבד לא יצא לחירות (אלשיך, איוב כב כב). בו הוחל לקרא בב"ד של מעלה שר עליון של מצרים לשדד כח מזל טלה שלהם להכין לנו הדרך (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה כג).

– פועֵ', יְשֹׁדֵד, – כמו פִע': הוא יערף מזבחתם יְשֹׁדֵד12 מצבותם (הוש' י ב).

– פֻע', שֻׁדַּד, שֻׁדָּד, שֻׁדְּדָה, שֻׁדָּדָה, שָׁדְּדָה, שֻׁדְּדוּ, שֻׁדָּדוּ, שֻׁדָּדְנוּ, – שֻׁדַּד העם, הארץ, האהל, השדה, שָׁדְדוּ אותם: כי בליל שֻׁדַּד ער מואב נדמה כי בליל שֻׁדַּד קיר מואב נדמה (ישע' יה א). הילילו אניות תרשיש כי שֻׁדַּד מבית מבוא13 (שם כג א). כי שֻׁדַּד מעזכן (שם שם יד). אוי נא לנו כי שֻׁדָּדְנוּ (ירמ' ד יג). כי שֻׁדְּדָה כל הארץ פתאום שֻׁדְּדוּ אהלי רגע יריעתי (שם שם כ). אהלי שֻׁדָּד וכל מיתרי נתקו (שם י כ). הוי אל נבו כי שֻׁדָּדָה (שם מח א). שֻׁדַּד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו (שם מט י). שֻׁדַּד שדה אבלה אדמה כי שֻׁדַּד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר (יואל א י). שָׁדְּדָה נינוה מי ינוד לה (נחו' ג ז). אשר אדירם שֻׁדָּדוּ וכו' קול יללת הרעים כי שֻׁדְּדָה אדרתם קול שאגת כפירים כי שֻׁדַּד גאון הירדן (זכר' יא ב–ג). – ואמר הפיטן: צאנך פקוד והשב תפוצתו, צפה כי שדדה מרעיתו (ר' שמעון בר יצחק, שבטי יה, קרוב' ז פסח).  שדדנו מדור לדור ומקץ לקץ (נפשי, סליח', צו"ג, ספרד'). – °מְשֻׁדָּד כמו מְשׁוֹלָל: המשודדים המהות האנושי (שליש הקב, על הכשופים).

– הָפע', יוּשָּׁד, תּוּשַּׁד – כמו פֻע': כהתמך שודד תּוּשַּׁד כנלתך לבגד יבגדו בך (ישע' לג א). וכל מבצריך יוּשָּׁד כשד שלמן בית ארבאל (הוש' י יד). – °הֻשְׁדַּד, כמו הוּשַּׁד, ואמר הפיטן: שודד השדד וברשתו נוצד (ר' שמעון בר יצחק, אתה האל, סליח' תענ' אסתר). בכל להב וכדור זכור נא אחריתך ביום תושדד ([[בעיה: יעזוב]] רשע נתיבתו, סליח' שבת שובה, סדור ארם צובה, תקמא).

– הִתפ', – °הִשְׁתַּדֵּד, – כמו פֻע': שהיא השקפה לרעה כנגד המזלות והמערכות המשתדדים (רשב"צ דוראן, תפארת ישראל ב, כג:).