ש"נ, בהפס' מַעֲרָכֶת, מ"ר מַעֲרָכוֹת, — כמו מערכה משמ' א, דברים ערוכים ומסֻדרים בסדר, בשורה וכדומ': ושמת אותם (את החלות) שתים מַעֲרָכוֹת שש (תהיינה) הַמַּעֲרָכֶת (האחת) על השלחן הטהר לפני יי' ונתת על הַמַּעֲרֶכֶת לבנה זכה (ויקר' כד ו-ז). — לֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת: והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו ללחם הַמַּעֲרֶכֶת ומנחת התמיד (נחמ' י לג-לד). ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם הַמַּעֲרָכֶת להכין שבת שבת (דהי"א ט לב). וללחם הַמַּעֲרֶכֶת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות (שם כג כט). — שֻלחן הַמַּעֲרֶכֶת, שעליו עֹרכים: טהרנו את כל בית יי' את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן הַמַּעֲרֶכֶת ואת כל כליו (דהי"ב כט יח). — ובסהמ"א, במשמ' שורה, טור: ראוי לשום תחת ה"א גבוה שלש נקודות זאת אחר זאת במערכת אחת האחת בעבור המפיק והשתים סימן השוא (ראב"ע, צחות ד:). — °וכמו מַעֲרָכָה, בענין עמידת הכוכבים וכו': והנה החמשה הכוכבים המשרתים מעלתם גדולה וכו' ולא יעלו ולא ירדו רק כפי המערכת יש להם שינויים רבים (הוא, שמות ג טו). והעולם השפל יקבל כח מעולם התיכון כל אחד מהפרטים כפי מערכת העליונה (שם ו ג). ודע כי שרש כל המעשים והתנועות גזרות השם וכל הנמצאים תחת השמים כחם ותולדותם כפי המערכת העליונה עם השרשים למטה (הוא, דבר' ה כו). כי מה שידע ה' יתברך הוא מה שנתחייב מצד סבותיו מסודר מהמערכת אבל מה שיברור האדם מצד הבחירה שלא יחייב אותו סדור המערכת רק מצד הבחירה לא ידע אותו ה' ית' (רלב"ג, בראש' יח כא). כי הוא עזבם אל המערכת (הוא, איוב, סוף מא). אולי תהיה מערכתי יותר טובה בעת התהוותי אז (שם יד). יהיו (הרשעים) נעזבים למקרי הזמן ולא ישמרו מהרעות הנכונות לבא עליהם מפאת מערכת הכוכבים וכו' ואולם סדור המערכת בעצמו אשר היה שימשך ממנו לפעמים טוב לרשע ורע לצדיק אין ראוי שייוחס לעָול וכו' (ר"ח קרשקש, אור ה' ב ב ב). שעם היות גזר השם רעה מצד המערכת ישנה אותו האדם מצד שכלו (רש"ט שפרוט, פרדס רמונ', זרע'). אלו הגופים הנוראים שמם בוראם עבדים מתמידים התענוג בספור כבודו מבלי שפה מבלי היות לאות ועמל מעמדם במערכת שם יתנו צדקות (ר"י בדרשי, בחי' עולם יב). שהיה פרעה חושב מסברא כי האותות האלו היו באות מפאת המערכת (ר"י אבוהב, נהר פישון, פרש' בא). שהאומות הם מלכיהם ושריהם נתונים בכח מערכת צבא השמים וכו' ואותה המערכת שבטחו בה וכו' היא תהיה נהפכת לרעתם (ר' הלל מווירונא, תגמ' הנפ' ב ג). בהיותו (אחאב) חושב שהש"י משגיח על הטובים והדבקים בו כאליהו וכו' אבל שאר האנשים היה חושב שהם נמסרים למקרה המערכת ולזה היה עושה צורות ועובד ע"א לקבל שפע המערכת באמצעותם (ר"י אלבו, העקרים א יד). ובעל חכמת המשפטים יניח ידיעת השם אמתית ויאמר שהוא יתברך ידע הנגזר מפאת המערכת ויגזור שא"א שיהיה זולת זה (שם ד ב). והמערכת חייבה אותי וגליתי מארץ מולדתי (יצחק צרפתי, אגר' אל קהל' אשכנז). כי יש שעה במערכת אשר מורה על איד פלוני (ר"י אבן לטיף, אגר' התשובה). או שחשבו כי איננו משגיח בשפלים ועזב עולם השפל אל המערכת (מדרשי תורה לאנשלמה אשתרוק, הוצ' עפשטיין). ויש מהחוקרים שגזרו ואמרו כי אי אפשר בשום פנים ולא יכול בשום מערכת ידוע מהעליונים או שום מתכונת מהתחתונים שתשנה ותשוב למנהגה ההוא לעולם (ר"י הישראלי, יסו"ע ב יא). וחשב (איוב) שמאת האל ית' הטוב והמטיב לא תקרינה (רעות) כאלה ושיש בהכרח אל זר הוא ראשית לכל רע עושה בעברת זדון בפרט כאשר תעזור המערכת לזה (ר"ע ספורנו, הקד' משפט צדק לאיוב). והפעולות המוכרחות הכרח גמור הן הנה הנגזרות אם מפאת המערכת ואם מצד השגחת השם יתברך (רפאל מנורצי, מרפא לנפש כו). — °שִׁדֵּד המערכת: שהוא מנצח ומשדד מערכת העליונה ועושה נסים נסתרים לצדיקים (מ' אלדבי, ש"א א). אמנם בדרך התורה והמצוות והתפלות יוכל לשדד המערכת השמימית וכו' ולכן אברהם אבינו ע"ה כשנכנס בסוד ה' הנכבד אל שדי השודד המערכות זכה להקים זרע משרה אשתו (ר"י מפיסא, מנח' קנא' 51). שהוא נגד סוד השבת המבטל ומשדד המערכת של כוכב שבתאי המורה הריסה ושביתה (עמק המלך, עולם הבריאה כג). — ובזמן החדש התחילו להשתמש במלה זו במשמ' מקום עריכת עתּון וכיוצא בזה, וחבורת אנשים שעורכים את העתּון, Redaktion; rédaction; editor's office.
מַעֲרֶכֶת