עִנְיַן, ש"ז, כנ' עִנְיָנוֹ, מ"ר *עִנְיָנוֹת, עִנְיָנִים,—  א) דבר שאדם ענה בו, עֵסֶק, Beschäftigung, Sache; emploi, Affair(e); Occupation:  ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים כי הוא עִנְיָן רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו קהל' א יג.  כי כל ימיו מכאבים וכעס עִנְיָנוֹ גם בלילה לא שכב לבו שם ב כג.  כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן עִנְיָן לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים שם כו.  ראיתי את הָעִנְיָן אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו שם ג י.  גם זה הבל וְעִנְיַן רע הוא שם ד ח.  כי בא החלום ברב עִנְיָן וקול כסיל ברב דברים שם ה ב.  ואבד העשר ההוא בְעִנְיָן רע והוליד בן ואין בידו מאומה שם ה יג.  כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הָעִנְיָן אשר נעשה על הארץ שם ח יו. —  ובתו"מ:  ד' דברים היה ר"ע דורשם ואין אני דורשן כמותו וכו' ותרא שרה את בן הגר המצרית שעבד ע"ז ואני אומר לא לענין הזו צריך אלא לענין שררות רשב"י, ספרי דבר' לא.  נכנס ומצאן שהן עסוקין בהלכה לא יהא קופץ לתוך דבריהם עד שישב וידע באיזה עינין הן עסוקין תוספת' סנה' ז י.  ונושאין ונותנין בפרשת הענין כל הלילה שם ט א.  והוא שעסוקין באותו ענין רבי, קדוש' ו..  אמר להם כל הענין הפצירו בו (באדם המכוער) מאד שימחול לו (לרשב"א) דא"ר ד. —  ובסהמ"א:  כי האור הוא ענין באויר יתחדש בו כשהזריח עליו גשם מאיר וכאשר סר הגשם המאיר נשאר חשוך ולא יתחדש בו ענין ראב"ד, אמו"ר 94.  לשנים למאי הלכתא כלומר לאיזה ענין שייך ר"ה ריטב"א, פי' מסכ' ר"ה א, י:..  ואמר אחד מן החסידים שהיה לו שכן סופר מהיר היה מתפרנס משכר ספרותו אמר לו יום אחד היאך ענינך אמר לו בטוב בעוד ידי שלמה ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ז. —  ובפרט עסק עיוני, מחקר:  האחדות הוא הענין אשר בו קוראין לכל אחד מהנמצאים בעולם ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת 11.  ואני חוזר לראש הענין ואומר הצורה נאמרת על שלשה ענינים הוא, הגיון הנפש א, ד..  אם אנחנו חייבים לחקור על ענין האחד האמת והאחד העובר ר"י א"ת, חו"ה, הקד' 11.  ואילו היינו יכולים להליץ על ענינו במלה אחת וכו' שם, היחוד י.  כי הדבר שיובן ממנו ענין גשמי לא יזיק המשכיל מפני שהוא מכיר בו שם.  והמעלה הזאת היא המעלה אשר יגיע אליה הקטן והפתי אשר איננו יודע ענין האמונה שם ב.  אף על פי שנצא מעניננו מעט באר לי כונת המזמור הזה הוא, הכוזרי ה ט.  אלו היה רובנו מקבל הדלות כניעה לאלהים ובעבור תורתו לא היה מניחנו הענין האלהי כל הזמן הארוך הזה שם א קטו.  וחל עליהם הענין האלהי לאהבה להיות להם לאלהים שם ג יז.  כן נאמר אנחנו כי צריך לאדם שלא יהרס לזה הענין העמום הנכבד מתחלת המחשבה בלתי שירגיל עצמו בחכמות ובדעות ר"ש א"ת, מו"נ א ה.  ועל זה הענין מורה זו המלאכה בלשון הערב רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 36.  ואנחנו בכח האכילה ההיא היינו מדברים בענין מלאכת השירים ר"י חריזי, תחכמוני ג.  אמנם ענין דבריו בבינה ובדעת הוא ענין פילוסופי דק מאד ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, קסד..  על כן אני צריך לכתוב בכאן מה שכבר חשבתי אליהם כי אין הענין על הצד אשר לקחוהו רשב"א, מאמר על ישמעאל, פרלס לב.  ואשוב לענין הפרק ואומר וכו' ר"י ישראלי, יסוד עולם יא.  בשם אשר מעשיו לו עדים נתחיל ענין המועדים והעיון בתחלה בענין הפסח ר"א הקראי, ג"ע, ענין פסח, הקד', לז:.. —  ומ"ר *עִנְיָנוֹת:  כשהפליגו דעתן לעניינות אחריםאבל אם היו עסוקין באותו עניין גט הוא ירוש' מ"ש ד ו. —  ובסהמ"א:  הנה זאת אשר הבננו אם כאשר כתוב בשאלה זו כי שלשה ענינות יש בה שני ענינות מהם לא שאל השואל עליהם וכו' רסע"ג, תשו' גאונ' מו"מ צ, מילר כא:.  וטבעו הספינות ההיו למצרים פונות בשנה זו ברוע ענינות תשו' הגאו', JQR. NS. 1918, 177.  ויש מי שמורה שדין הנדרים והשבועות בענינות אלו אחד הם רמב"ם, נדר' ב יא.  וכן שאר הענינות שפירשנו בשבועות כולן בנדרים כדרך שהן בשבועות שם ד ה.  אז תרצה הארץ אז כשיעברו עליכם שש גזרות שבענינות שהזכרנו מדה כנגד מדה וכו' חזקוני, פי' התורה, בחקותי כו לד. —  ואמר הפיטן:  חקר עונות חלל ומעונות חק בי ענינות באין מעינות יוצ' א שבועות, ספ' קרובות יח:. —  ועִנְיָנִים:  ואילו היה נוהג הספר וכו' היו נשארים רוב המדברים בלי דת ובתי תורה מפני קוצר שכלם וחלישות הכרתם בענינים הרוחניים ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י.  ומהם שהבוטח באלהים יביאהו בטחונו לפנות את לבו מעניני העולם וליחד לבבו לעניני העבודה שם, הבטחון, פתיח'.  לולי שלשה היו נתקנים עניני בני אדם זקן שאינו נשמע ותאוה שאינה נמנעת וגאות אדם בנפשו הוא, מבחר הפנינים לרשב"ג, 23.  סבות הנמצאות ארבע החמר והצורה הפועל ותכלית דמיון זה בענינים המלאכתים בכסא ד"מ חמרו העץ ופועלו הנגר רמב"ם, מלות הגיון ט.  ואלו הענינים אשר נפל בהם זה הבלבול הרבה מאד בענינים האלהיים ומעט בענינים הטבעיים ונעדרים בענינים הלימודיים ר"ש א"ת, מו"נ א לא.  להישיר פעולותיו לצד ההצלחה האמתית ונתינת דמיון הענינים האלהיים וכו' ר"מ חביב, דרכי נעם, ה..  ועניין המסכתא אמנם הוא לבאר ענייני יום הכפורים בשלמות המאירי, יומא, פתיח'.  כי מי שיש לו זה השכל ישבחו בני אדם עניניו ומעשיו והם מסכימים לקראו בעל שכל טוב ר' זרח' מברצלונה, פי משלי ג, השחר ב, 105.  ויושיב (המשכיל) העניינים כל ענין על כנו וישים בין מעלותיהם גבולים מבדילים ביניהם רש"ט פליקרא, ראש' חכמ', 18.  דע שהמופתים בעניינים הנמנעים בטבע לא יתאחר כלל ר"מ אלדבי, ש"א א, יא:..  כי ענייני מושיענו אף על פי שאינם מוץ לשכל אינם קרובים אל השכל ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה 18.  אין ספק שאנחנו בין שני עניינים ר"י אברבנאל, פי' התורה, בשלח, ויסעו כל עדת.  עתה יעשה הרב טענות אחרות לבאר מהם שענייני השמים וכוכביהם כפי הנחתם יורו בהכרח שאינם ע"צ החיוב מהאל ית' הוא, שמים חדשים א, ט..  וכן ספרו לנו כותבי עניני העולם חדש וכו' ר' שמואל ארקוולטינו, ערוגות הבושם ל, קב:. —  עִנְיְנֵי הכלל:  ואתה מוצאה (את השטר) על ענייני הכלל שעושין אותה ב"ד או זקני העדה ר"י הברצלוני, ספ' השטר' 137.  מ"מ במי שהוא ממונה פרנס על הציבור וכל ענייניהם על פיו צריך שיהא מעוטר במדה זו עד תכלית המאירי, יומא ב, כב:. —  בעל הָעִנְיָן, בעלי הָעִנְיָנִים:  כל מחבר בדברי חכמה צריך להקדים פירוש השמות והמלים [אשר הם משתמשין בהם] לפי שאין הלומד רגיל לשמוע אותם ולא להבין מהם הענין אשר בעלי הענין מבינים אותו ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 8.  מפני שהוא מורה על בעלי הענינים ומורים עליו בדבור פי' ספ' יצירה לאבוסהל, כד. —  ודבור עִנְיָן מן הָעִנְיָנִים:  ואם תצא לידך מלה מן המלות מענין מן הענינים ולא תבין ענינה שלח ידך אל השרש אשר היא ממנו ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג הקד', 2.  כי אין הצורה הזאת נמלטת מענין מן הענינים שם 4.  ששאלני שואל בקרטבה על ענין עמוק מעניני המקרא הוא, הרקמה כח.  ואז עמדו מבחור בענין מעניניהם יוצר מזולתו ובטחו על הבורא שיבחר להם הטוב והנכון מהם הוא, חו"ה, אהבת יי' ז.  כי כל מי שיוכל לחקור על הענין הזה והדומה לו מן הענינים המושכלים בדרך הסברא השכלית חייב לחקור עליו כפי השגתו וכח הכרתו שם, היחוד ג.  או בענין מענייני נפשו אשר הוא מתנועע אליהם ממיני קלות ראש או כובד ראש רש"ט פלקירא, ראש' חכמ', 18. —  ואמר המשורר:  וענין כפרחים ומעשה פתוחים מכסים כירחים בענת עבורם ר"ש הנגיד, באשמרת ערב.  דבריך בתוך לבי נטועים ומדיך בתחבלות שרועים ושיריך שקולים וחזקים ומשבר וענין רך מנועים הוא, דבריך בתוך לבי.  וכמו השלים ענין ותמלא הארץ קנין חתם תכנית בנין ויברא אלהים את האדם רשב"ג, מי כמוך שכן.  הוא נחמד מצרור כסף וממר דרור הוא מחמדי והוא ענין תהלתי ר"י בן גיאת, מבין עפאים, שער השיר, 125.  יקרבו לדיין יגידו כל ענין ענין משפט יקים ושניהם צדיקים ראב"ע, אל אחד.  הובאתי הנה להתבונן עניני נלחם בי יצרי המיתני באזני הוא, כי עליך השלכתי.  אלה הצאן האובדים והתועים הגידה לי איפה הם רועים ועל מה הם מדברים ואי זה ענין הם מספרים ר"י חריזי, תחכמונ' ג.  וגם יש עוד בעניניה פליאה אשר בם תעצור אם היא מלאה ר"י זבארה, שעשוע', בתי הנפש, דודסון 164.  ויאמרו הם בענין רע וגפן סדום גפנם ומשדמות עמורה עמנו', מחבר' ח.  יתן כל אחד מכם הענין אשר חפצו ליסוד ועליו אבנה הבנין שם כ.  המה בידך כמו קניין מודים לפניך בכל עניין חסדך וצדקתך ישננו ר' אהרן, שובה יי', סליח' שבת שובה, סמא"צ, תקמח..  בראשית קנינו בינותי בנינו באר מענינו בחבורת מנינו אילת השחר, יוצ' שבת ר"ח. —  ומ"ר:  אחל במלים צרופים בענינים זקוקים למאד מתקנים ר"י בן ששת, אחל במלים, שער השיר, 8.  קלו לפניו עניני שירי הכי רום מעלתו עד זבול נוגע רשב"ג, לבי באימת אהבה.  מלים כמו שלג ביום קציר עלי לבו וענינים כגחלי תפת רמב"ע, שמש צדקה, דיואן קנט, בודל'.  חיל גבר עניו הודע לנין עניניו הוכה בעשר וקציניו כי עת רעה היא ראב"ע, אחד רבה אמונתך.  מתניו שנס עניו והודיע לאחיו עניניו וינאמו לתנין וקציניו כה אמר המלך הוא, מי כמוך אפס.  במבטא שפתים לך אערוך רנני ועניני תהלתך עלי לבי חרושים הוא, חרדו רעיוני.  מה יתאונן מה יענה גבר יום יראה פני יצרו על מאסו עניני דתו הוא, אל מתנשא על כל.  ולבי מגלת עניניהם ואני ספר הזכרון לשיריהם ר"י חריזי, תחכמונ' ג.  ראתה עיני בימי נערותי וזמן ילדותי שני אנשים עברים נצים כגבורים חלוצים בפיהם ענינים נמרצים ובלשונם חנית וחצים שם ד.  מהרתי לקראתו וקדמתי בשלום אותו ושאלתיהו על עניניו ואנה מגמת פניו שם ו. —  ואמר הפיטן:  ובריאים כמריאים יצא מחלב עינימו יביעו ידברו רע ומר ענינימו אחשבה לדעת, יוצ' שבת בראש'.  ויספרו זה לזה ענינים זה אמר משבית ציונים שביתי שפחה לבושת שנים ואת נוי, קינ'. —  ב)  *ועִנְיָן של דבר, תכן של דבר, מה שהדבר עֹסק בו, Gegenstand, Inhalt; sujet, context(e); subject:  דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו ר' ישמעאל, ספרא ויקר', פתיח'.  החזיר בו דבר אחד או שני דברים מעיניינו של שטר כשר תוספת' ב"ב יא י. —  ובסהמ"א:  והפירוש בענין והענין בצרוף השכל בן אשר, דה"ט ה.  תפלת המוספין של ראש השנה מתפלל תשע ברכות וכו' וחותם בכל אחת מעניינה רמב"ם, תפלה ב ו.  וביום הפרק שהכל באין לשמוע ענין אותו מועד הרי הוא (הרב) שאול להם (לתלמידים) והם אינן שאולין לו הוא, שאלה ופקדון ב ג.  ההקדמה הראשונה ענינה שהם חשבו שהעולם בכללו וכו' מחובר מחלקים קטנים מאד ר"ש א"ת, מו"נ א עג.  חגור אפוד בד שהם קמוצים אינם סמוכים כאשר ידמה הענין אלא יחסר בית השמוש רד"ק, מכלול, שדה"פ, יג.. —  ומ"ר:  ושפתים והפה מגידים עניני הכתב בן אשר, דה"ט ה.  קדושי עליון כגון ר' אלעזר בר' קליר מקרית ספר ורבי שלמה הבבלי וכו' יסדו מענייני ימים טובים אזהרות דחג שבועות וקרובות ויוצרות מענייני מתן תורה Beitr. z. Geschichte und Literatur, Eppenstein 215.  ודע שהשירים המחוברים מאיזה לשון שיהיו צריך שיבחנו בעניניהם אם הם הולכים על דרך הדבור אשר חלקנוהו ר"ש א"ת, פי' אבו' א יז.  אבל בימי קדם היו בהם משוררים רבים וכו' מלבד אלה אין זכרון לשיריהם מפני חולש עניניהם ר"י חריזי, תחכמונ' ג.  הט אזנך ושמע דברי חכמים וכו' כי עניניהם ערבים למאזין וכולם נכוחים למבין הוא, מוסרי הפילוסופ', פתיח'.  והנני מעירך על איגרת אריסטו וכו' הם ענייני דבריו רש"ט פלקירא, ראש' חכמ', 17.  וכוונת החבור הזה על הדרך שיעדתי לדבר בו היא חדשה בעיני אע"פ שעניניו אינן חדשים כי הם מלוקטין מדברי הנביאים וכו' ר"י אבן לטיף, שעה"ש, הקד' השחר ב, 97. —  ג)  *ובפרט במשמ' תֹכן של פרשה שבתורה וכדומ', פרשה:  ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם אין לו אל מה שאמור בענין חול' י א.  מה ת"ל לפר לרבות פר יום הכפורים לכל מה שאמור בענין רבי, זבח' מ:.  יחד הכתוב מצוה הזאת ואמרה ענין בפני עצמו ואי זה זה עבודה זרה מכי' בא ה.  בתחלת הענין מה הוא אומר ושבתה הארץ וכו' בסוף הענין מה הוא אומר אלה החוקים וכו' ר' ישמעאל, שם יתרו ג.  ת"ל מועד צאתך הפסיק הענין ובשלת ואכלת משחשכה שם בא ה.  פטר (חמור) הפסיק הענין ר' יוסי הגלילי, בכור' י..  במי הענין מדבר בחי רבי יצחק, מכי' בא ג.  לאביו ולאמו במה ענין מדבר בנפשות אדם ספרי במד' כו.  ותקעתם בחצוצרות וכו' אמרת במה ענין מדבר בשל צבור שם עז.  ויאמר משה אל בני ישראל להפסיק הענין דברי רבי ישמעאל שאם קורא אני לבד מנדריכם איני יודע במה ענין מדבר תלמוד לומר וכו' ר' ישמעאל, שם קנב.  זכרנו את הדגה וכי יש בענין שהיו המצרים נותנים להם דגים בחנם שם פז.  ג' כספים נאמר בענין אחד למעשר טהור ואחד למעשר טמא ואחד ללקוח בכסף מעשר [שני] שם דבר' קז.  מטומאות בני ישראל וגו' יש לי בענין זה להביא שלש טומאות טומאת ע"א וטומאת גילוי עריות וטומאת שפיכות דמים שבוע' ז:.  כתיב למעלה מן הענין ואלה המלכים וכו' מד"ר בראש' פד.  מה כתיב למעלה מן הענין לך קח לך אשת זנונים וכו' וכל הענין וכו' ר' יוחנן, שם במד' ב.  מה כתיב למעלה מן הענין השמר בנגע הצרעת תנחומא מצורע ב.  באיזו ענין היה ר' אליעזר דורש באותה שעה אמרו רבותינו בזה הענין שם לך לך י, בובר. —  ובסהמ"א:  מיקלע ר"ח אדר בשבת מוציאין שלשה ס"ת וקורין א' ענינו של יום וא' בשל ר"ח סדר פורים, סרע"ג ב, צד..  יו"ט שחל להיות בשבת במנחה באיזה ענין קורין בענינו של יום או בענין סדר פרשה של שבת סדר של פסח, שם, קטו:.  ושניתי בזה הענין ביקרותיך אפעלפי שזכרתיו בענין בית הנה עשיתיו כאן בענין יוד דונש, תשו"ע לרסע"ג 36.  ולפי התרגום כל הענין מדבר במלך המשיח ובגאולה אחרונה רש"י, ישע' מא כט.  ולא יהיו שנים קורין בשני ענינים אבל קורין בענין אחד שנים דווקא אבל לא שלשה שו"ע חו"מ, אבידה ומציאה רסז כ.  ומ"ר *עִנְיָנוֹת:  ברכות אף על פי שיש בהם מאותו השם ומעניינות הרבה שבתורה אין מצילין אותן אלא נשרפין במקומן תוספת' שבת יג ד.  מדלגין מעניינות הפסח בתורה1 שם מגי' ג ג.  מפני ענינות של תורה שהן כותבין בהן ר' ישמעאל, ספרים טו ה. —  ובסהמ"א:  ובנביא מדלגין אפילו בב' עניינות ר"ח, מגי' כד.. —  *וְעִנְיָנִים:  ולא יקרא אחר עמו וכו' אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים ב"מ כט:. —  ובמשמ' חלק של פרשה, חלק של ענין:  כקטן שהוא קורא את ההלל בבית הסופר ועונין אחריו על כל עינין ועינין תוספת' סוט' ו ב.  ואם הרי זה מוסף על ענין ראשון ולמה הפסיק ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין ספרא ויקר' פרש' ה,  דיבורא דנדבה. —  והדבור, מְעִנְיָן לְעִנְיָן:  מענין לענין באותו ענין אביי, קדוש' ו.. —  ובסהמ"א:  ראובן שהחזיק בחצר שמעון שיקבל מי גגו ובטענו יכול לשנותן מענין לענין באיזה צד שירצה טוחו"מ, נזקי שכנים קנג יח. —  ד)  *לְעִנְיָן של דבר פלוני, בנוגע לדבר פלוני:  בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער פחות מכאן בטל במיעוטו וכן לענין הטומאה פסח' ג ב.  וכן לענין קידושין וכן לענין החוב גיט' ח ג.  חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותם חייבין לכסות בינן לבין עצמן פטורין מלכסות וכן לענין אותו ואת בנו חול' ו ג.  ושואלין לענין הפסח קודם לרגל שלשים יום תוספת' מגיל' ד (ג) ה.  נותר שאינו בבל יראה ובבל ימצא אינו דין שלא ידחה יום טוב לשרפו ומה תלמוד לומר עד בקר לענין שאמרנו מכי' בא ו.   לענין טובה כאיזה צד היו ישראל רשעים בראש השנה וכו' לענין רעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים וכו' ספרי' דבר' מ.  אף לענין מציאה כן ר' זעירא בשם שמואל, ירוש' פיאה ה ו.  ולענין ספחים מראש השנה ועד חנוכה אסור ספחין הוא, שם דמאי ב א.  ולענין שטרות כותבין באדר הראשון וכו' שם נדר' ח ז.  והתירו לו לענין כלאים עירוב' יא..  מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש ר' יוחנן, ע"ז כג:.  מה נפשך אם לענין החשבון לא היה צריך למימר אלא אחד שנים שלשה ר' שמואל בר אמי, מד"ר בראש' ג.  ואע"פ  שהיה הפרש בין כלים הנתנין בפנים לכלים העומדים בחוץ לענין בגד תכלת אבל לענין עור תחש אלו ואלו שוין שם במד' ד.  בשלשה מקומות כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו אחד לעניינו ואחד לענין תורה ואחד לענין מעשרות ר' יצחק, תנחומ' ראה טז, בובר. —  ובסהמ"א: וכן לעניין דליקה כעניין הזה מכבין את הדליקה ומצילין את המת ממקום שמגיע עליו דליקה תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 3.  ואמרו חכמים לעיניין פת קרקע וכו' שם 16.  ולעיניין ממזרות אשת ישראל מישראל אחר בין באונס בין ברצון הוולד ממזר שם 107.  והא מאה נשי כתרי גברי דמיין לענין קבוץ תפלה ולענין כל דבר שבעשרה תוספ', ברכ' מה:, ד"ה והא.  אין צריך עדים לענין קנייתו אבל צריך עדים לענין תביעתו רמב"ם, מכירה ו יא.  יהיו פעמים לענין המגע והקרוב ופעמים יהיו לענין הדבק במדע בידוע ר"ש א"ת, מו"נ א יח.  ולענין ששאלתם ספ' התרומות סב.  ולענין שיתחייב בבל יראה ובל ימצא וכו' סמ"ג, מ"ע לט, סוף. —  ה)  *כענין, כפי הדבר שעסוקים בו:  שואל כענין ומשיב כהלכה אבו' ה ז.  אין שואלין אלא כענין ואין משיבין אלא במאורע תוספת' סנה' ז ז.  והשואל שלא כענין צריך שיאמר שלא כענין שאלתי ר' מאיר, שם.  כל דבר שהיה בכלל ויצא מן כלל ליטעון טען אחר שהוא כענינו וכו' ליטעון טען אחר שלא כענינו ר' ישמעאל, ספרא, פתיח'. —  ובסהמ"א:  כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אע"פ שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי הוא פסול רמב"ם, עדות ט ט.  והוי מחשב להשיב על דברים כעניין על דבר ראשון הוי משיב ראשון ועל דבר אחרון הוי משיב אחרון ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ד כט. —  *ובמשמ' דומה לענין, כמו:  אין להם לא מושל ולא שר כענין שנאמר וכו' מכי' בשלח א.  ויאכל חצי בשרו חצי בשרנו היה צריך לומר כענין שנאמר כי אחינו בשרנו הוא ספרי במד' קה. —  ו)  *במשמ' שיְכות  וקשר:  מדבר שנאמר בזה ואינו ענין לו אבל הוא ענין לחברו ומאימתי הוא ענין לחברו משיצטרך לו זה ולא יצטרך לו זה ל"ב מדות דר' אליעזר, מדה כ. —  ובסהמ"א:  אבל מאמרם זה אין ענין לו ר"י אברבנאל, שמים חדשים ב, יז:. —  והשאלה *מה עִנְיָן:  וכי מה ענין זה לזה נתנו הענין אצלו ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשון הרע ספרי דבר' רעה.  וכי מה ענין רוצח אצל נערה המאורסה ה"ז בא ללמד ונמצא למד פסח' כה:.  וכי מה ענין זה לזה אלא כשהם משקים את הסוטה היו אומרים לה הרבה יין עושה מד"ר במד' ט. —  והדבור אם אינו ענין... תנהו ענין:  אם אינו עניין לו תניהו עניין לשלפניו ירוש' ב"מ ג א.  אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לכל התורה כולה קדוש' מג..  ועי' נתן. —  ז)  במשמ' דבר קבוע, תכונה ומצב של פלוני:  הגיעה תורה לסוף ענינו של זה (של בן סורר ומורה) ואמרה זה ימות זכאי ולא ימות חייב ספרי דבר' רכ. —  ובסהמ"א:  מפני שיצא מענין העוני והצער אל ענין הטובה והשלוה בעת שהכרתו בה גמורה ר"י א"ת, חו"ה הבחינה, פתיח'.  וישאר המין האנושי על ענינו ואם יפסידו אישיו שם, עבודת האלהים ב.  שבקצת איי הודו מדינה אחת הסכימו יושביה למנות עליהם איש נכרי בכל שנה וכאשר תשלם לו השנה יוציאוהו מביניהם ויחזור על הענין אשר היה עליו קודם שיתמנה עליהם שם ט.  וכשיחזור אל ענינו הראשון הטבעי ינהג במזונו המנהג השוה ואם יהיה חליו וכו' עד שישוב אל הענין השוה שם, התשובה א.  ואחר כן היה מענין החבר שהסכים לצאת מארץ כוזר ללכת ירושלם הוא, הכוזרי ה כב.  ואין כן ענין הפלסוף כי אם הוא לא מצא סבות אלה החלופים לא יתכן שיקיים דעת החיוב ר"י אברבנאל, שמים חדשים א, יא..  ומה שהוא מהם ממהר לסור כגון ירקון הפחד נקרא עניין או דבר עתי ר"י הישראלי, ספר היסודות, כ"י ביה"ס כזנתסי.  תחזר חלילה אל השינה וההנהגה המדקדקת וכו' עד שתשוב אצטומכתו לענינה קאנון ג יג ג ד.  ואם תקצר (הנשימה) הנה כבר סרה הסבה המצריכה להאריך הנשימה וישובו האברים אל הענין הטבעי שם ג ט ה.  איך נעשה נס לרועים כי התירם המושיע והו' מורה אמתת עניינם ותהום כל העיר ושמו פניהם להציל הרועים ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, 5.  חזות אפים ומלבוש יוכיחו מה מעשיו צחקו ומהלכו יעידו מה ענינו ב"ז, ב"ס יט לב. —  ובנגוד לקנין:  האיכות והיא תכונה באיש בה ישיב השואל ממנו איך הוא והוא ארבעה מינים אחד מהם תכונה אם בנפש כמו החכמה או הסכלות או היושר או העול ואם בגשם כמו הבריאות או החולי וכל אלה בהיותם מהירי ההסרה יקרא ענין וכאשר נקבעו נקראו קנין ראב"ד, אמו"ר 6.  אולם הקנין והענין הם שני מינים אחד מהם התכונה אשר בבעל נפש, במה שהוא בעל נפש כמו בריאות והחולי וכו' כל מלאכת ההגיון ז.. —  ומ"ר:  ובריאות וחולי נקראו ענינים בלשון המחבר רש"ט שפרוט, עין כל, פרוש לקאנון א"ס 3, כ"י ביהמ"ד שכטר. —  ואמר המליץ:  ויודעים (הרופאים) עניני הגוף ועסקו וכל חליו ומכאוביו ונזקו ר"י זבארה, שעשוע', דודסון 166.  והנה חבר הקיני על סוס רוכב ובגדי מלכות סוחב ושני עבדים לפניו ויחרד לבי לשינוי עניניו כי בלילה ראיתיהו ביגון ומגנה ובערב ילין בכי ולבקר רנה ר"י חריזי, תחכמונ' כג.  אלה הם כחות הנפש ומדותיה וכל עניינותיה זכר' בן סעדיה, ספ' המוסר, מחב' ו, כ"י תימן. —  ח)  *במשמ' דרך ואפן של עשית דבר:  למחר עשה כאותו ענין וכל העם עונין אחר העובר לפני התיבה אמן הללויה וכו' מד"ר במד' ד.  באותה שעה נזקק הקב"ה למלאכי השרת אמר להם מה לכם קושרין מספד בענין הזה שורות שורות שם איכ' פתיח'. —  ובסהמ"א:  וראוי עתה שנבאר מדבר הכניעה וכו' באיזה ענין צריך להתנהג בה וכו' ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה, פתיח'.  מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו ובדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע רמב"ם, תשובה ה א.  והרבה בני אדם נצולים בזה הענין מסע' ר' בנימין, גרינהוט 88.  שאין אותה שחיקה שהיא ליומה נעשית באותה ענין שהיא נעשית לימים הרבה ר"נ על הרי"ף, ביצ' יב:. —  ומ"ר:  ומפני שחכמת המצות שבתורה על שני ענינים האחד מהם גלוי והשני נסתר ר"י א"ת, חו"ה הקד'.  ותדע דאלו הארבע לשונות שמתקיימות בהן הערבות אתה מוצאן על שני עניינים הענין הראשון כגון אחד מד' לשונות הללו על ממון ידוע כגון שאמ' הלוהו אלף זוז ואני פורע מאחר שנודע בתחלה כמה היה ההלואה וכו' ר"י הברצלוני, ספ' השטרות, 82.  כי תכלית כונת בריאת האדם להיותו מדיני בטבע בחמלת ה' על אישי מינו ובהשגחתו עליהם בטוב שבענינים סוף מנחת קנאות, כ"י REJ. XXVI. 231.  וכן °בעִנְיָן ש-:  וכשתרגיש הנפש בענין שיוסיף לה אור בעצמה וכח בנפשה תטה במזימתה אליו ר"י א"ת, חו"ה, אהבת יי', א.  שמחזיקנו בענין שלא ינענענו הרוח ר"נ על הרי"ף, סוכ' יא:.  בית הבד הבנוי על גבי סלע וגינה על גביו ונפתחה הכיפה בענין שאין בעל הגינה יכול לזרוע גינתו וכו' טוחו"מ, שותפים בקרקע  קסה.  וכשמוד' דבר לו לא יעשה בענין שתעל' הרתיחה  ותראה המדה כאילו היא מלאה שם, אונאה ומקח טעות, רלא.  קנה צמר ולבנו בגפרית או צבעו בענין שאינו חוזר לבריתו שם, גזלה, שס.  איזהו חלב כל שהוא פרוס על הקרום בענין שכשנקלף הקרום נקלף עמו ושלא יהיה בשר חופה אותו ר"מ בן זרח, צדה לדרך ב ב א.  אלה הם כללי השלמויות ותכליתם הוא שיהיה האדם בענין שיהיו נובעים ממנו מעיני השלמויות תמיד בלי מחשבה והתבוננות ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי יד, 84.  שכרו להשקות לו שדהו ובא מטר בליל' בענין שאינו צריך עוד השקא' וכו' הלבוש, שכיר ופועל' שלד ב. —  ובלא ש-, באותה המשמ':  כי קצת המזגים יהיה  בהם מהרוע והמרחק מהשווי בענין לא יהיה אפשר שיקבל אלא צורת המחצבים לבד ראב"ד, אמו"ר 36. —  ודבור בכל עִנְיָן, בכל אֹפן:  וכולן שאומרין ללוקחין להטמין בה שקנה אסור בכל ענין טוחו"מ, גניבה שנח.  שאין חילוק' בין אם נתאנה השליח או הלוקח בכל ענין המקח בטל שם, גביית חוב מהיתומים קט. —  ט)  °במשמ' פרוש והוראה:  ענין אחר פיתא והוא פת ממש הערוך ערך אפתא.  וטהר כלומר וטהר הים שעינינו והחשיך גנזי שכטר ב, גינצבורג 364.  ואל יתבעני תובע להביא כל מלה שתהיה תחת כל ענין כי אם הייתי עושה כן הייתי מביא כל המקרא אך אביא מכל ענין מלות כפי אשר אראה שיש בו די וכו' ויי' פקד את שרה והוא  ענין זכרון ובקור ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, הקד' 2.  גם מטעם ענין המקום כי מלת גדל בהיותה מבנין הקל לא יצא הפעל אל אחר ראב"ע, שפת יתר, 15.  ואינו יכול לומר לו לא היה ענין דברי אלא שיהיה קרוב לנהר או לשוק או למרחץ רמב"ם, שכירות ה ז.  או שיהיה משרש פלילים ומענינו כאשר כתבו רבי יהודה רד"ק, סה"ש,, נפל.  כלם ענינים ענין אחד שם.  והחכם רבי יונה חלק השרש הזה לשלשה ענינים והשיב על החכם רבי יהודה שכתבם כולם ענין אחד שם, סבב.  מתרפקת על דודה ענינו לפי מקומו מתגעגעת שם, רפק.  ובא כמהלך רישיך ומחסורך כאיש מגן והוא כפול ענין במלות שונות ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ו יא.  והמשותפים הם השמות המורים על העניינים יותר מאחד ואלו אין שתופים אלא בשם בלבד והם משונים בענין כמו העין שהוא מורה על עין המים ועל עין הראות ועל עין השמש רש"ט פליקרא, ראש' חכמ' 24.  ראה כי בעצב יש ענינים רבים גערה דאגה ואבל וכאב וצער ומרי ר"א בדרשי, חותם תכנית, עצב.  ועניין יושב בסתר עליון כעניין מי יעמוד בסוד ה' ר"י אבן לטיף, שעה"ש כד, השחר ב, 102. —  ומ"ר:  כי פה לא הוא מן הפעלים כי אם מן תיבות הענינים אשר לא יפעלו ולא יקבצון ולא יסורו מבנינם דונש, תשו' על מנחם 25.  על כן צריך שיהיה כל מעתיק מלשון אל לשון אחרת בקי ומלומד בשתי הלשונות ובכל עניני דקדוקיהם ומנייני מיני שרשיהם והשתנות עניניהם לפי מקומותיהם ר"י א"ת, חו"ה, הקד' XVIII.  וכאשר תסיב מלת הפקדות על כל הענינים האלה לא תמצא מהם ענין שהוא דומה אליה הוא, סה"ש לריב"ג, הקד' 2.  ולמלת אב ענינים מהם הענין הנודע והוא האב המצטרף אל הבן וכו' שם אבה.  וכן רוב בני עמנו יבזו לשון הקדש כי עניניו מהם נפלאו ועינים להם ואורו לא ראו ר"י חריזי, תחכמונ', הקד', 10.   כתב רבי סעדיה מה שצונו הבורא יתברך לתקוע בשופר בר"ה יש בזה עשרה ענינים הענין הראשון וכו' אבודרהם, סדר תקיע' ר"ה ופירושה, צא:. —  י)  °במשמ' שמוש הלשון, חלק הענין בנגוד לחלק הדקדוק, Syntex. —  יא)  °חלק משיר חזיון, כמו מערכה  ז): חלק ראשון ענין ראשון ןכן' רמח"ל, מגדל עז, 5.  ענין ב' וכו' שם, 11