1, ש"נ, — כלי מכלי חֹטֵב העץ, קרדֹם גדול, Axt, Beil; hache; axe: הנה האדון יי' צבאות מסעף פארה בְּמַעֲרָצָה2 ורמי הקומה גדעים והגבהים ישפלו ונקף סבכי היער בברזל (ישע' י לג-לד). — וכבר השתמשו במלה זו במשמ' הכח והעז: ואשיבך על שאר דבריך מצאתי חכמה באזני חבריך בעזרת אדיר במערצה (יפת הלוי, תשו' ליעקב העקש, לקו"ק, נספח' 23). יתנו לו בתהלתם הכח והמערצה שהכה במחנה אשור בלילה מאה ושמנים וחמשה אלף (רד"ק ישע' כט כג). כי אין חכמה ואין עצה, נגד המסעף פורה במערצה (ר"י מפיסא, בראש ספ' מנח' קנא').
1 עי' הערה לפנינו.
2 כך בנוסחה המסורה, ותרגמו השבעים ἰσχύο, במשמ' כח וגבורה. אך יונ' תרגם כבעוט דמתבעיט במעצרתא, ואפשר שהיתה לפניו נוסחה במעצרה. ריב"ג אמר: ורבמא כאנ מסעף פארה במערצה מן הד'א אלמעני, ע"כ, ובעבר': ואפשר היות מסעף פארה במערצה מזה הענין. ר"ל מענין אולי תערצי, שפרש במשמ' כח וחזק. וכך גם רד"ק, וכך גם רב החדשים. אך זו מליצה דחוקה, וכבר חש רש"י את הדחק ופרש לפי הענין, אמר וז"ל: במערצה במשור המקצץ הענפים וכו' בכלי משחית העורץ ושובר אותם. ע"כ. והנה, אעפ"י שאין מקור למערצה במשמ' זו מן השרש ערץ, כי באמת אין פעל ערץ משמש במשמ' שבירה וקציצת עצים, אעפי"כ אין ספק בדבר שכאן אין מקום אלא לכלי מלאכה לקציצת עץ, וכמו שכתוב אחר כך ונקף סבכי היער בברזל. וקצת החדשים הגיהו במעצד במקום במערצה, ואולי ת"י מסיע להם, כי מתרגומו נראה שהיתה לו אולי הנסחה במעצרה, כמו שכבר הזכרתי למעלה, ומעצרה נשתבש מן מעצדה. עכ"פ, אנו צריכים לקבל המלה מערצה כמו שהיא בפרושו של רש"י.