ש"נ, — שה"פ, א) בנין שנהרס ונחרב, Zusammengefallenes Gebäude; décombres; ruins: הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מַפָּלָה עזבות ערי ערער (ישע' יז א-ב). — ב) *נפילה, ובהשאלה שבר גדול: לפי גדולתו של נחש היתה מפלתו (ר"מ מד"ר בראש' יט). ראה (דוד) במפלתן של רשעים ואמר שירה (רשב"י, ברכ' י.). אשרי מי שהוא רואה במפלתה של תרמוד שהיא היתה שותפת בחרבן הבית הראשון ובחרבן הבית השני (ר' יוחנן, ירוש' תענ' ד ח). מפני מה לא נאמרה נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל (הוא, בבלי ברכ' ד:). ללמדך שאף מפלת הרשעים אינה שמחה לפני המקום (ירוש' סנה' ד יד). בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים (מד"ר בראש' כ). מפלת גוג הראה להם (ר' סימון, שם צח). —  *וסבת מפלתו של אדם: כבוד וקלון ביד בוטא ולשון אדם מפלתו (ב"ס גני' ה יג).