מִפְלֶצֶת

1, ש"נ, בכנ' מִפְלַצְתָּהּ, — חלק מֵהָאֲשֵׁרָה: וגם את מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר עשתה מִפְלֶצֶת2 לאשרה ויכרת אסא את מִפְלַצְתָּהּ וישרף בנחל קדרון (מ"א יה יג).  וגם את מעכה אם אסא המלך  הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מִפְלֶצֶת ויכרת אסא את מִפְלַצְתָּהּ וידק וישרף בנחל קדרון (דהי"ב יה יו). —  ואמר המליץ:  בנימין יורה חטאים ויהודה יכרות מפלצתם, בנימין יפר אות בדים ויהודה יבלע מטותם (עמנ', מחבר' יב). —  ובהרחבה, °דבר נתעב בכלל:  כל כשרון לך חסרון, דעת מגרעת, קולך ערוה ושער ראשך מפלצת (יל"ג, קוצו של יוד א).



1 עי' הערה לקמן.

2 תרגמו השבעים σύνοδον,  ר"ל עצרת, אספת עם.  ואת המלה מפלצתה תרגמו  χαταδύσεις αὐτῆς, שפרושו הוא מורד וגם מִסְתָּר.  ת"י:  טעותא.  חכמי התלמוד דרשו בר"ת:  מפליא ליצנותא (ע"ז מד.), ואמרו כי זו היתה צורת זכרות.  וכך גם ולגט':  simulacrum Priapi.  אך לא ידוע אם זה היה להם במסורה או עפ"י סברה על סמך הדרוש של ר"ת.  רֹב המפרשים הקדמונ' והחדשים פרשו משרש פלץ במשמ' פחד ואימה, והביאו סיוע מהשם פחד יצחק בעבר' ודחלא בארמ', וכמוכ' יראה בעברית המאוחרת.  אמר ריב"ג:  ומנה אשתק אשר עשתה מפלצת לאשרה אי אנהא עט'מת שא'נהא והיבת אמרהא במא אתח'ד'תה להא מנ אלזינה ואלאלה אלדאעיה אלי ד'לכ כאלתאג' ונחוה, ע"כ, ובעבר':  וממנו נגזר עוד השם מפלצת ר"ל שהגדילה ענינה ויראת ב"א ממנה במה שזמנה לה מן התכשיטין והכלים כעטרה והדומה לה.  אך כל זה רק השערה בעולם וקצת דחוק מפני כי אין טעם לדבר למה נקרא רק זה החלק בלשון פחד ויראה.  ויותר נראה כי זה שם אולי כנעני להדבר, אך עד כה לא נמצא בהכתבות הכנעניות מלה דומה לזו.  ועי' שרש פלץ, וערך תִּפְלֶצֶת.

חיפוש במילון: