מִפְלָל

°, ש"ז, — שה"פ מן פלל, במשמ' תפלה: טובה לחיבים גמול ולא לכלוי, יחשב כקרבן מפלל וכניחוח חלוי (אליה בר"ש, אקרא בשמך, סליח' יום ו).  חנוך זעק קשוב וקבל ברצון מפלל, קטרת תפלתי תכון וכקרבן תוכלל (הוא, ה' אלהי ישראל, סליח' ד' עי"ת).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים