1,ש"ז, פָּסֶל, כנ' פִּסְלִי, פִּסְלוֹ, פִּסְלָם, — כמו פסיל: לא תעשה לך פֶסֶל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ לא תשתחוה להם ולא תעבדם (שמות כ ד-ה). לא תעשו לכם אלילם וּפֶסֶל ומצבה לא תקימו לכם (ויקר' כו א). פן תשחתון ועשיתם לכם פֶּסֶל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה (דבר' ד יו). ארור האיש אשר יעשה פֶסֶל ומסכה תועבת יי' מעשה ידי חרש (שם כז יה). הקדש הקדשתי את הכסף ליי' מידי לבני לעשות פֶּסֶל ומסכה (שפט' יז ג). ויקחו את פֶּסֶל האפוד ואת התרפים ואת המסכה (שם יח יח. ויקימו להם בני דן את הַפָּסֶל (שם שם ל). וישם את פֶּסֶל האשרה אשר עשה בבית (מ"ב כא ז). הַפֶּסֶל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו וכו' עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פֶּסֶל לא ימוט (ישע' מ יט-כ). נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בַּפָּסֶל האמרים למסכה אתם אלהינו (שם מב יז). יצרי פֶסֶל כלם תהו וכו' מי יצר אל וּפֶסֶל נסך לבלתי הועיל (שם מד ט-י). חציו (של העץ) שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור ושאריתו לאל עשה לְפִסְלוֹ יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה (שם שם יו-יז). לא ידעו הנשאים את עץ פִּסְלָם ומתפללים אל אל לא יושיע (שם מה כ). פן תאמר עצבי עשם וּפִסְלִי ונסכי צום (שם מח כ). נבער כל אדם מדעת הביט כל צורף מִפָּסֶל כי שקר נסכו (ירמ' י יד). יבשו כל עבדי פֶסֶל המתהללים באלילים (תהל' צז ז). וישם את פֶּסֶל הסמל אשר עשה בבית האלהים (דהי"ב לג ז). — ובתו"מ: מע' לשונות הוו באניה וכל אחד ואחד פסלו בידו שנאמר וייראו המלחים ויצעקו איש אל אלהיו (רבי חנניה, פדר"א י).
1 [במקרא משמש פֶּסֶל במ"י, פְּסִילִים במ"ר, ועי' פסיל, הערה. כמבואר בהערה לפעל א. פָסַל, אין משמ' פֶּסֶל במקרא תמונה החצובה מאבן או עץ בלבד, אלא אף מסכה נסוכה ממתכת, ואף ראשית הוראתה דוקא צִפּוּי מתכת כמשמ' המלה האשור' פַּסַּלֻּ, ואפשר שהשם פֶּסֶל — פְּסִילִים שאול מן המלה האשורית שגם מקורה אולי לא שמי. ואך מן השם פֶּסֶל נגזר הפעל א. פסל שאינו בשאר הלשונות האחיות, פרט לסור'.]