ש"נ, בכנ' מַפַּלְתֶּךָ, מַפַּלְתֵּךְ, מַפַּלְתּוֹ, מַפַּלְתָּם, — א) גופת בע"ח מת: וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו ותצלח עליו רוח יי' וישסעהו כשסע הגדי וכו' וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מַפֶּלֶת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש (שפט' יד ה-ח). — ב) נוף אילן וכדומ': ויכרתהו זרים (את הארז הגבוה) עריצי גוים ויטשהו אל ההרים וכו' על מַפַּלְתּוֹ ישכנו כל עוף השמים ואל פראתיו היו כל חית השדה (יחזק' לא יב-יג). — ג) שה"פ, נפילת דבר, של ממלכה, חרבנה, של אדם וכדומ': מקול מַפַּלְתֵּךְ באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים (יחזק' כו יה). עתה יחרדו האיִן יום מַפַּלְתֵּךְ ונבהלו האיים אשר בים מצאתך (שם יח). וכל אנשי מלחמתך אשר בך וכו' יפלו בלב ימים ביום מַפַּלְתֵּךְ (שם כז כז). מקול מַפַּלְתּוֹ הרעשתי גוים בהורדי אתו שאלה (שם לא יו). וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מַפַּלְתֶּךָ (שם לב י). ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים בְּמַפַּלְתָּם יראו (משלי כט יו).