°, ש"ז, —  כמו פֵּרוּד: ומה תשאל בעד דוה לנודך וכל יגון בלבו בלתך עש, ומפרדך כרקב בעצמיו ומתאבה בשרו יאכלו עש (ר"י הלוי, ומה תשאל). דמה למפרד חשוקי רגעי לאורך שנתי, מתי יהי שב וישבה לבי ויגזול שנתי (רמב"ע תרשיש ז פה). עד לא יבוא מפרד דודי מירוא אותו עצם אוני, דמה להלוך ביבשה ולרוב בכיי רכב אוני (שם ז א). דמי עין ידידים כמים בעבים וגועים למפרד געות הבקרים, בעת קרבו מרכבות נוד וקורא מצעק נסיעה בטרם בקרים (שם).