°, ש"נ, מ"ר מְפֻרְסָמוֹת, — משפט, הנחה שאין צורך לראיה לאמתותם, מפני שהוא מפֻרסם: המשפטים אשר יודעו ולא נצטרך אל ראיה על אמתותם ד' מינים המוחשים וכו' והמפרסמות כידיעתנו שגילוי הערוה מגונה (מלות הגיון ח). שלא יודע הדבר האמתי במציאותו כי אם מארבעה בחינות אחרי ציור השכל וחקירתו וכו' ואלו הם המורגשות והמושכלות והמפורסמות והמקובלות (אגר' מנחם הגולה לקהל' אלכסנדריה, לקו"ק נספח' 50). ואילו היה הפילוסוף באומה שינחל מקובלות ומפורסמות שאינו יכול לדחות אותם היה מתעסק בהקשותיו ומופתיו להחזיק החדוש עם קשיו (ר"י א"ת, כוזרי א סה). הדברים הנודעים בלא מופת ובלא ראיה ארבעה מינים המורגשות והמפורסמות והמקובלות והמושכלות ראשונות וכו' המין השני הם המפורסמות והם המצות הגלויות שנתפשטו בכל האומות או ברובם כמו שנודע לכל אדם שכיבוד אב ואם והשבת אבדה וכיוצא בהם טוב (הוא, רוח חן ו).