°, ש"ז, — שה"פ מן א. פָּרַד, א) מעשה המפריד בין דבר לדבר ובין אדם לאדם, הפרדה, Trennung, Teilung; separation, division: ומהן מי שאמר שהם (היסודות) ששה והם יסודות הארבעה הנזכרים והחיבור והפירוד (ס' היסודות לר"י הישראלי, סג). ואופן המפריש לשוכני הקו השוה נפרד בעינינו משאר אופנים המפרישים וכו' והפירוד הזה הוא שכל האופנים והעגולות וכו' נחלקות באופן המפריש הזה לשני חלקים שוים וכו' (ראב"ח הנשיא, צורת הארץ, ו). והזוית השטוחה היא פרוד שני קוים שנפגשו על נקודה אחת ונפרדו מעליה לשני צדדין שאינו על נקודה אחת ונפרדו מעליה לשני צדדין שאינו על נוכח אחד (הוא, המשיחה והתשברת א, 8). וכיון שנתברר שאינו גוף וגוייה יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות לא חיבור ולא פירוד וכו' (רמב"ם, יסודי התורה א יא). שההויה אצלם (אצל המדברים) הוא הקבוץ וההפסד הוא הפרוד ולא יקראוהו הפסד אבל יאמרו ההויה הוא קבוץ ופרוד ותנועה ונוח (ר"ש א"ת, מו"נ א עג). ואמנם לפי דעת הפלוסופים לא יאמינו שהקו מורכב מנקודות והשטח מקוים והגוף משטחים ואם יבדיל בהם הפלוסוף הוא על צד ההתר לא על צד החלוק והפרוד (ר' אהרן הקראי, עץ חיים ד). מציאות הדק לפי דעת אנשי המחקר אינה רק מושכלת שהרי על דרך החלוק והפרוד יגיע אל החלק שאינו מתחלק (שם שם). — ואמר הפיטן: קנינך עזוז וגבור ופרוד וחבור באונך (רי"צ בן גיאת, קנינך ארבע יסודות, שעה"ש 20). בלי ערך בלי דמיון בלי שנוי והתמורה, בלי חבור בלי פירוד גדול כח והגבורה (אדון עולם, נוסח ספרד). — ב) מצד האדם הנפרד מחברו: ואנשקה לכל רעי ואבכה עליהם ובצלעי גחלי פרודי ועל פני מי נחליהם (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 35). ושתו עלי ציצים וקול סיסים לשיר עלי טוב הזמן חברו יין כדמעתי עלי פרוד רעים וכפני אהבים חפרו (ר"ש הנגיד, הנה ימי הקר, שם 33). לבכי קץ ומאס את יריבו והזניחו ולא שמע בקולו, ואיך יריב אשר המס לבבו יקוד פרוד וכחסן אכלו, ומוכיחו עלי דמעו ישלח כאב פרוד אלהים לך ולא לו (הוא, לבבי קץ, ברודי 68). ויונה על אמיר תקונן עלי פרוד אחותה אשר נדה ותהמה כהמיתי (רשב"ג, ידידי שעו, ברודי, 26). לפרודך ידיד נפשי שמואל אני נבהל ורעיוני חרדים, למען יום נדד נשאר לבבי והיה עם לבבך לאחדים (הוא אהה לי מזמן, שם 29). הה לבב עזב בצוק פרוד ינתקו חוטיו (ראב"ע, מנדוד אמון, כהנא א 53). הה לפרוד הנחילני נחלת יגון ומגנה, דוד ידעתיו מלפנים חק אהבים לא ישנה (הוא, בעלי ריבי, שם 55). אויה על מפקדו אוי כי בא עת אידו, יקלל יום פרודו יקבהו אררי יום (הוא, האספו משכילים, שם 136). ימי פרודך מה ארכו לי כאלו נתקעה שמש בסרטן ואולם הזמן בא בין שנינו ויצא הנדד אתי לשטן (יצחק אבן עזרא, פניני שיר, שם 161). יפתח אל ידי חברה ויקפץ ידי פרוד אשר כיום פשטן, וישיבו ימי חרפי כקדם ואז אשא עון פשען וחוטן (הוא, שם שם 162). הורש לבבי מצלעו כי ביום בכיי לפרודי טרדו דלף, אולי ישיבוהו למורשיו מעט שירים ורון יביא לשר האלף (ר"י זבארה, שעשועים, הקד', דודזון, 6). ומה עלמה בעין חשוק ראותה ואביה בתוכה עת יהיה רד, תהי דומה לעין חושק נגפו חלי פרוד ונשאר נד ונפרד (לקוטי קדמוניות פג). בפרוד אח וסור רע ונוד נום ורוב חולי ועוצם המצרות, ואיככה יהיה לו לה וכל אל סבכוהו ועליו נאגרות (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 15). — ובקבלה, עולם הפרוד: חלק האצילות והיא נשמה נקראה בשם אלקות וחלק הב' אינם אלוקות ונקראי' עולם הפירוד (רמח"ל, חוקר ומקבל, 2) .