1, בכנ' מְרוּדִי, מ"ר מְרוּדִים, בכנ' מְרוּדֶיהָ, — א) ש"ז, מעמד רע ושפל של אדם: זכרה ירושלם ימי עניה וּמְרוּדֶיהָ2 כל מחמדיה אשר היו מימי קדם (איכ' א ז).  זכר עניי וּמְרוּדִי לענה וראש (שם ג יט). — ב) ת"ז, לנק' מרודה3, עני מָרוּד, עני שעֹניו מר ומשפילו מאד: הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מְרוּדִים4 תביא בית (ישע' נח ז). — ומצוי בסהמ"א: שלא יהיו במקור נדפס 'יהוא'. מונין את ישראל ואומרין להם סכופין אתם מרודין אתם (מדה"ג, תימנ', פרש' וישב). כי לא נאוה לו לעבד למלוך לא על אנשים מרודים ולא על אנשים נכבדים (תשו' תלמידי מנחם על דונש, ערך בשרים). — ואמר הפיטן: ובית דין לחמשה הם זקוקין בנכסיהם אפוטרופוס להקים, למשתומם וליתומים מרודים ולשבויים ובורחים ממרדים (רה"ג, שערי ד"מ, צח).  והעבדים תחונן בצאתם לדרורים, וכו' ולא תשלחם ריקם מרודים ונעורים (רשב"ג, אזהר', בצל שדי).  מרודים בעוטי בעט, נחרת סוסים ושעט, מתלעות כפירים ולעט, יעזרו עזר מעט (מנחם בר"מ, אחור וקדם, שבת הפסק' א).  ממך אבודים ילדים חמודים כפז על זאת במרר בכי יללת מרודיך (ר' מאיר בר אלעזר, קינה, ציון צפירת). — ואמר המשורר: היקטף יחיד אביו באבו ואביהו מיוחד בין יחידים, וישרש בהגמל ילודו והוא שרש לשר גומל חסדים, ויכשל בזרעו מחזיק יד לנכשלים ולעניים מרודים (ר"ש הנגיד, הכימים בחרתם).  יבכו מרודיה עלי מעון אשר יאספו יחד ויתגוררו, יבכו רעביה עלי שלחן אשר יתעדנו נגדו ויתימרו (רשב"ג, בימי יקותיאל).  גאונו למול צר כאריה ולקנות חסדים ירוצץ כאלים מרוצה, ויופע להחיות מרודים ולשפיל מתי מעשקות ולסיר מרוצה (רמב"ע, תרשיש א קצ).  חלק חסדים בחלק חסדיו ושבט מרודים בלקט קצירו, ועץ בין בעליו תרופת בעליו ועד ים תעודה ישלח קצירו (שם א שכה).  לקשור מפניני מליהם לצוארי הנגידים רבידים, ובזרועות הידידים צמידים, בשעשועיהם ישמחו מרודים, ובעניניהם יעלזו חסידים (ר"י חריזי, הקד' תחכמ').  כמה מרודים הושיע, וכמה נודדים הרגיע, ונפש נענה השביע (שם מו). — ובהשאלה, מְרוּדִים בדעת: ועניי דעת מרודים שמו אותותם מפסוק והיו לאותות ולמועדים (ראב"ע, הקד' א לפי' עה"ת). — וביחס לחכמה וכיוצא בזה, במשמ' בזיון וזלזול: ואם התבונה שכולה וגלמודה וזוללה ומרודה (הקד' ר"י א"ת לספר הרקמה). — ימים מְרוּדִים, של עני וצער: החלו ימי נסיון מרודים ולחץ חלפו בטוב עלומי דוד בנעם עברו (שלום הכהן, ניר דוד א ד). — ואמר המליץ: תשכח ימי מרודך אם עניים מרודים תביא בית (רש"פ, ארבע כוסות, כוס ביד ה' א).