*, (מירוח),  ש"ז, — שה"פ מן מָרַח: לא יקנח את האספִלנית מפני שבא לידי מירוח והממרח בשבת חייב חטאת תוספת' שבת ה-ו ו. שלא יבואו לידי מירוח ר' עוקבן ירוש' שם טז ח. – ובסהמ"א: להטיח על כל נפח נפוח מפצע או מן מכה או מן מרוח או מכל דבר אסף הרופא 82, כ"י. – ומֵרוּחַ התבואה: קצירת שיבולת הראשונה דומה למירוחו ר' יוסי, ירוש' פאה א א. אחת למירוח ואחת לשליש בר פדי', שם ד ה. תרומת מעשר וכו' אוסרת מן הגורן לא לאחר מירוח שם, תרומ' א י. מירוח הקדש אינו פוטר רב כהנא, מנח' סו:. מירוח העובד כוכבים שם.