* 1, ש"נ, מ"ר מָרוֹת, — אחד החלטים שבקרב גוף בע"ח, יפרישהו הכבד, באדם כמו בבהמה, Galle; bile; gall: אלו טרפות בבהמה וכו' ניקבה הקיבה ניקבה המרה ניקבו הדקין וכו' (חול' ג א). ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל קנה מוציא קול ריאה שואבת כל מיני משקין כבד כועס מרה זורקת בו טפה ומניחתו (מספר רפואות, ברכ' סא:). ששמונים ושלושה חלאים תלויין במרה וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן (שם, ב"מ קז:). עשרה דברים משמשין את הנפש הושט למזון והקנה לקול וכבד לחימה והריאה לשתיה המסס לטחון והטחול לשחוק והקיבה לשינה והמרה לקנאה והכליות מחשבות והלב גומר מד"ר ויקר' ד, שם קהל', החכמה תעוז. תשעים ותשעה מתים במרה ואחד בידי שמים (ר' אלעזר, ירוש' שבת יד ג). מרה שניקבה וכבד סותמתה (חול' לג.). אדם (הוא ראשי תיבות) אפר דם מרה (ר' יוחנן, סוט' ה.). — ובסהמ"א: ואלו הי"ב מנהיגי הנפש ב' ידים ב' רגלים ב' כליות טחול וכבד מרה והמסס והקיבה וקורקבן (ספר יצירה, פרק ה). ג' שונאים הכבד המרה והלשון (שם ו). כי האצטומכא בערך אל עצמה היא קרה ולחה והכבד חם ולח מבשל וחמימותו עומדת כנגד קרירות האצטומכא והושמה המרה ביניהם וכו' והושמו בה שתי פיות הא' שופך אל האצטומכא לעמוד כנגד קרירותה ועוזרה על בשול המזון והפה האחר שופך אל המעיים ועוזרם לדחות מה שהגיע אליהם מן הפסולת (סהל בן תמים, שם ה). שני עליזים הם כבד ומרה וכו' והוא מקום המרה והוא יבשל את המטעם ויקח כח המאכל אל הקרב וימיר את המרה לדם (ר"י ברצלוני, שם, דף 251). גרעינית של תמרה שנמצאת במרה (הלכ' פסוקות, שחיט'). ניטלה המרה לגמרי מעשה היה וקרעו כבד ונמצאת בלועה בתוכה והכשירו (שם). נמצאו שתי מרות בבהמה או שני מססות (והזהיר, שמיני). מרה היא ליחלוחית מרה היוצאה מן המרירה שבכבד ומתגברת באדם הכל לפי החדשים ושינוי העתים ולפי המאכל שאוכל ועל ידיה באין חליים ונגעים ומכאובות (רש"י סוט' ה.). ואחרי שיבדל הדם משתי המרות ומהלחלוחית הלבנה משגרת הכבד אותו אל הלב (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ב יג). — ואמר המליץ: לכו מהר קחו קרני זאבים ומיץ שיש וזהר הלבנה, וחלב תרנגלת בת שנתה ועין אשות ומרת תור ויונה (עמנואל, מחבר' יא). — °מָרָה אֲדֻמָּה: ומחום הכבד והמרה האדומה מתבשל המאכל והמשתה בתוך הקרב העליון (חכמוני, פי' יצירה א). ידענו כפי חכמת התולדות כי כל אדם שגברה עליו מרה האדומה יהיה בעל אף כי כן תולדת האש (ראב"ע, שמות כג כה). אמר הגאון כי מי נדה כמו הדבש שיזיק לבעל המרה האדומה ויועיל לבעל הלחה (הוא, במד' יט ב). אב הוא חדש חזקת החמה יעדיף בו המרה האדומה, ושום וצנון ובצלים מהמה אל תאכל פן תגבר החֵמה (הוא, שיר, שמעו נא). אבל ותשבר כד על המבוע הוא אצלי שם מושאל לכיס המרה הדבק לכבד וכו' וזה הכיס הנזכר הוא המקבל המרה האדומה כשפלט אותה הכבד מן הדם (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, שרש כד). והלחה הלבנה לעומת המים והמרה האדומה לעומת האש (הוא, תקון מדה"נ לרשב"ג י). החריצות היא ממרה אדומה וכו' כי היא מטבע המרה האדומה (שם, שער החריצות). מי שמזגו חם ובעל מרה אדומה מפני שדרך המרה האדומה ובהמיותה תעזור טבע האדם להתנהג במדה הזאת (שם, שער הגאוה). ואמנם כיס המרה כדי להטמין בו פסולת המרה האדומה אשר היא מרה כלענה והיא הנותרת בזמן הבשול עד שישאר הזך מן הדם להזין בו הגוף (סהל בן תמים, פי' יצירה, בסוף). — °מָרָה יְרֻקָּה: ואם מעכב (האֹכל) הרבה המרה הירוקה גוברת עליו וכחו כחש וכשבא לאכול אינו יכול לאכול הרבה (רה"ג, תשו' הגא', הרכבי שצז). אם היה טבע אותו הגוף חם יבש נולדה מרה ירוקה (ר"י אבן עקנין, ספר מוסר ב יג). ואם אינו נותן לעיניו תנומה ומונע עצמו מהשינה ירבה בגופו מרה ירוקה ותאר פניו ישונה ומתיבש הגוף (שם טז). המרה הירוקה היא חמה ויבשה כטבע האש ומשכנה בכיס המרה וכשתרבה בגוף כולו נמשך ממנה הירקון (ר"י עמדין, בירת מגדל עז צו.). זמן הקיץ הוא חם ויבש כטבע האש ובו מושלת המרה הירוקה (שם). — °מָרָה לְבָנָה: החלק הב' מהדם שבכבד הוא מרה לבנה חלק דם שאינו בשול כל כך קר ולח בערך חלקים אחרים של דם (ר"י צהלון, אוצה"ח ה ד). — °מָרָה שְׁחוֹרָה: כי בחדש הזה ממשלת המרה השחורה בחזקת תוקפה (אסף הרופא, כ"י, 37). והמרה השחורה יבשה וקרה ושלטונה בכליות וכוכבה שבתאי (ר"י ברצלוני, פי' יציר' 257). וארבעה היסודות והם דם וליחה ומרה אדומה ומרה שחורה (חכמוני, שם סג:). מרחשון חדש שני נקרא, בו יעדיף לעני הצרה, מבלי אש ומלבוש בקרה, בו תגבר המרה השחורה (ראב"ע, שמעו נא). מה שהוא מן המרה האדומה הולך אל כיס המרה ומה שהוא מן המרה השחורה הולך אל הטחול (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). ומשלחת הכבד העבה והשמרים אל הטחול ונזון הטחול מן הראוי לו ממנו הדומה לטבעו והנשאר ממנו הוא הנקרא מרה שחורה (ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ב יג). והושם הטחול קר ויבש לעמוד כנגד חמימות הכבד ולחותו ונשפך אליו מה שנשאר בכבד מן המרה השחורה אשר היא קרה ויבשה (סהל בן תמים, פי' יציר' ה). והטחול הוא אשר ימשוך אל עצמו הפסולת של מרה השחורה אשר יבדלהו הכבד מזכוך הדם וידחהו מעצמו כדי שלא יזון ממנו החי (שם ו). כמו שיתפשט מהטחול כח המרה השחורה בכל הגוף (רש"ט פלקיירא, המבקש פב). אין סכל כאיש ממלא בטנו מכל אשר ימצא וישען לקבר מרה האדומה בדברים החמוצים והבלגם במאכלים המלוחים והמרה השחורה במטעמים שמנים ממוחים וכו' והמרה השחורה כמו השור ינהגהו הנער וכו' והשלם עם המרה השחורה כאשר תשלם עם אויביך והכנע למרה האדומה כאשר תכנע לגדול ממך (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ח). — ויחסו לה פעולה רעה על הגוף: וכמו שיוצאה הרעה לעולם מצפון כן יוצא כל חלי רע וקשה מן המרה השחורה השוכבת בטחול בצד שמאל (חכמוני, פי' יצירה סד:). ואלך מר בחמת רוחי ליחות המרה השחורה הגוברת עלי ולא תתנני השב רוחי ללמד ולהתפלל בישוב הדעת (ראב"ע, מעדני מלך). וי"א (שפרוש רוח רעה הוא) מחשבות רעות שמעלה לו מרה שחורה (ערוך, ערך רוח). ואומר כי טבע המדה הזאת (דאגה) כטבע המרה השחורה אין איש נמלט ממנה (ר"י א"ת, תמדה"נ לרשב"ג, שער הדאגה). רבתה מרה השחורה בגופו עד שנשתוממה נפשו ובעתתו רוח רעה (ר"י אבן עקנין, ספ' מוסר ב טז). וטבע כל אלה כטבע המרה השחורה אשר תראה בלילה צורות רעות ומשונות כמו שדים ורוחות רעות (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ו). כי הטחול מאסף אליו כל המרה השחורה אשר בגוף כמו היגון והאנחה (שם ט). בעבור שהוא מקור המרה שחורה אשר היא מולדת השטות (שם). בהתגבר בגוף מרה שחורה יהי נהפך כשולי קדרה וכו' ורוע לב ורוגז ואנחה ולא יישן ואין שקט ובטחה (בן רש"ט פלקיירא, בתי הנהג' הגוף, כ"י פלורנצה). כמו אשר יגבר עליהם המרה השחורה אשר יהיו מדומים ובעלי יגון (ר"א ביבאגו, דרך אמונה מח:). שגוברת בהם המרה השחורה מרוב דאגתם (ר"ז מברצלונה, פי' משלי יד י). — ובהרחבה, °כנוי לעצם הנטיה ליגון ודאגות, mélancolie: וכן מי שהתעורר עליו מרה שחורה יסירה בשמיעת הניגונים ובמיני זמר (ר"ש א"ת, ח' פרקים לרמב"ם ה). שחריצות לממון ורוב התאוה ורוע הנפש והוא חולי המרה השחורה שיביא האדם למאוס ראות עיניו וישנאהו וייטב לו חברת החיות והתבודדות במדברות וביערות (הוא, פי' אבות לרמב"ם ב יא). ואחריו נפטר רב סעדיה בשנת ד' אלפים תש"ב והוא כבן חמשים שנה מן המרה השחורה (ראב"ד, ספ' הקבלה 66). זה אומר כזב ושקר דברי החלומות וזה אומר כי יקרה זה לבעל המרה השחורה בתנומות (רש"ט פלקיירא, המבקש). וימשיך העצב והיתרון והבהלה והדממה והמרה השחורה (מ' אלדבי, ש"א ה). וכן מי שגברה עליו המרה השחורה או שגעון יועיל לו המשגל (שם). — ואמר המשורר: ככה כל הנפשות אשר עשית, הפלת למשואות כחללים דכאת, לא אחת מהן יצאה לראות אורה, אין זה כי אם רֹע לב ומרה שחורה (יל"ג, אל יאשם יהודה). בעל מרה שחורה עזה הוא ועולם חשך בעדו (הוא, אגרות, ב רעג). — ומ"ר °מרה שחורות: כל הדאגות והמרה שחורות (נתן מברסלב, עלים לתרופה, שטרנהרץ, מכתב רעב). ואין לחפש אחר חומרות ומרה שחורות בזה כי לא נאמר כלל בדורות הללו (מגיד שיחות נו). — *ובכלל, כמו ארס: שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהם המרה (תרומ' ח ה). אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות (ע"ז כ:). — ובהשאלה, במשמ' מורא: כשחלה רבי וכו' אמר להן לבני גדול אני צריך נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות אמר לו בני נהוג נשיאותך ברמים זרוק מרה בתלמידים (כתוב' קג:). — ובמשמ' העקרית, טעם דבר מַר: תורמוסין כיון ששלקן בטלה מרתן (ירוש' ברכ' ו א).