*, ש"נ, – נסר וכיוצא בזה קבוע בכתל לפני הפתחים של העליה שעולים עליה בסֻלם וממנה נכנסים דרך הפתחים אל חדרי העליה: ומודים חכמים לר' אליעזר בבני חצר ובבני מרפסת1 (תוספת' ערוב' ג-ב יה). בני חצר ובני מרפסת שעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן (שם י-ז ז). הפתח הפתוח למרפסת אין לו אלא ארבע אמות מרפסת עצמה יש לה ארבע אמות חמשה פתחים הפתוחים למרפסת אין למרפסת בחצר אלא ארבע אמות בלבד (שם ב"מ יא יב). בית שער אכסדרה ומרפסת הרי אלו כחצר (מעש' ג ו). עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן (מו"ק א י). ואלו שאינן חוזרין (מן המלחמה) הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת (סוט' ח ג). מעשה בשעת הסכנה שהבאנו נסרים שהיו בהן ארבעה (טפחים) וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן (ר"י, סוכ' יד:).
1 וז"ל רגמ"ה (ב"ב יא): עליה שיש לה ד' פתחים או יותר בשורה אחת ועושין לפניהם נסר ארוך שרופסין עליו ולסוף אותו נסר סולם שיורדין בו לארץ ולפני אותו סולם יש פתח שנועל בעד המרפסת.