— קל לא נמצא.

— נִפע', נִמְרַץ, נִמְרְצוּ, נִמְרָץ, נִמְרֶצֶת, — קללה נִמְרֶצֶת, קללה עַזָּה, חצופה: והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נִמְרֶצֶת (קרא לו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל) ביום לכתי מחנים (מ"א ב ח). — ובמשמ' קשה, אכזרי: קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל1 נִמְרָץ (מיכ' ב י). — ובמשמ' חזק, עושה הפעולה הרצויה: הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי מה־נִּמְרְצוּ2 אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם (איוב ו כד-כה). — ופשט השמוש במשמ' זו בסהמ"א: והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר להם עלינו תמנענו להדביק לשונם אל חכם במענה נמרץ וחזון נפרץ (רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב 137). לשונו במליצות ערב נמרץ, ועל פיו חזון השיר נפרץ (ר"י חריזי, הקד' תחכמ'). יקצר במהללך לשון נמרץ ויחרד הלב והרעיון (שם יה). המתבודד ומשכיל בשכל נמרץ בהשגת שמו הגדול (מ' אלדבי, ש"א א). יוצאים בהפגעה ראשונה מאירין באור נמרץ וגדול מאד (מהרח"ו, ע"ח, היכל ז"א טו ד). כי להיות הידיעה בדרך הזה נקנית מדרך החוש ועל פי הנסיון הרב והחקירה הנמרצת היה קנין החכמה קשה מאד (ר"י אברבנאל, מ"א ג). והנה ההצלחה היותר נמרצת שיוכלו אנשי המלחמה להגיע אליה היא לתפוש אדם גדול (שם כב). — °קֹר נמרץ: המים הקרים קרור נמרץ (קאנון ג ז, שינים, ה). ויקרשו אותו יתרון הקשאה וקרישה אך אין זה נמרץ מגיע לגדר קרישת הגשמים הקשים כמו האבן והזכוכית (שם א ג, פרק בשמירת הבריאות). — °קצור נִמְרָץ: מהספרים שרבו בהם המעיינים ונמצאים ביד כל אדם לא העתקתי מהם כל המאמר בשלימות אבל בקצור נמרץ מאד (הקד' תעודה בישראל). — והשתמשו במלה זו בזמן החדש הרבה במשמ' רב הכח לפעולה וכדומ', energisch; énergique; energetic, אדם נמרץ, וכיוצא בזה.

— הפע', הִמְרִיץ, יַמְרִיץ, יַמְרִיצְךָ, — הִמְרִיץ את פלוני כי יעשה דבר, כי יענה וכדומ', הניעו בכח חזק: שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם הקץ לדברי רוח או מה־יַמְרִיצְךָ כי תענה (איוב יו ב-ג). והשתמשו במשמ' זו בסהמ"א: אשר יעצך ובדרך אמת הנחך ובאמרי יושר המריצך כי נטית אחרי רבינו (ר' הלל, מכתב למאישטרו גאיו, חמדה גנוזה כא.). — ופרץ השמוש בסהמ"א במשמ' הגדיל והגביר והרבה בדבר: תהלתך והלתך יהודון מחנות ארבע, זה יעריץ וזה ימריץ לך זמר ושיר יבע (רשב"ג, שנאנים שאננים). לרעו נבהלו כל רעיונים ותעו בחזות שכלו שעפים, ומה תמריץ בעל דעת וחיים עלי ארץ ועד רום לו סעפים (רמב"ע,תרשיש א רל). שאילו היה הענין כן (כפשוטו) לא היו מסתירים אותו אנשי החכמה ולא היו החכמים ממריצים מליצות בהעלימו ומניעת הספור בו בפני ההמון (ר"ש א"ת, מו"נ ב כט). גם הוא הוליד בן פריץ, הפליא נבלות והמריץ (ר"י חריזי, תחכמ' ג). ונאמר שזה המספר שהמריץ בו דברו היה להעיר אותנו על כונת התורה (ר"י אנטולי, מלמד התלמיד', מתן תורה). זה יעריץ וזה ימריץ וזה יהלל וזה יסלסל (ר"י אבן זבארה, אראלים וחשמלים). והרבה הפליג להמריץ רבנו משה למה החליטו האנשים כלם בביאור שהבורא לא ישיג מהו אלא הוא (נרבוני, מו"נ א נט). — ובמשמ' נתן לו כח ועז: ולא בא המשל אלא לתקן הדבור וליפותו ולהמריצו להיותו ערב לשומעים (נשמט המראה מקום)3. — °הִמְרִיץ בְּדָבָר, הרבה בו, התמיד בו הרבה זמן, או עשהו בכח: ויושם השורה התחתונה והעליונה מן הכבד ויצלה בתנור ולא ימריץ (קאנון ג ג ד ג). ולפעמים יועיל הרפואות החזקות הקובצות המזוניות מעט ואך ימריץ המרצה תוביל אל הבריאות (שם יד ד א). ואמנם ראוי שתמריץ בקשירה בלתי הכאבה (שם ד ד ב יז). וראוי שלא תמריץ בשחיקתו ולא יסכן (שם, לוח הסמים, חנטל). — °מה הִמְרִיצוֹ, במשמ' מה הועילו: ומה ימריצני איפוא תוצאת בית מלאכתו אשר לא תמשך עיני הקונים עליה (מא"ג, קרית ספר מג). ומה ימריצוה דברי חכמים אחדים המדברים בשבחה והיועצים טוב עליה אחרי אשר הדברים הטובים האלה לא יועילו להותה (יל"ג, אגרות ב רעג). בני אלים מה ימריצכם היחש אם אתם מאין ופעלכם כחש (הוא, משלים, האיל). אדם, דרך אחד לך לעש ולתולעת, היום תחיה מחר נפשך נסעת, ומה ימריצך אם גם תוסיף דעת (הוא, אדם דו פרצופין א). ארבעים יום טרם אמה חבלתה, הכין לה אלופה המזוג זווגים, ומה ימריצה אם תראנו עתה, מה תתן מה תוסיף אהבת תענוגים (הוא, אשה עבריה). — ובמשמ' מה אכפת: עתה קומה נלכה אל תעצרני, לא אוכל חכות לך רב לך חיית, גם מה לי ולך ומה ימריצני, אם צוית ביתך אם לא צוית (הוא, משלים, המות וההולך למות).