*1,  ש"ז, בכנ' מַרְפֵּקוֹ (מרפיקו), מ"ר סמי' מַרְפְּקֵי, — פרק החבור החיצון בין החלק התחתון וחלק העליון של הזרוע, Ellbogen; coude; elbow: מאתים וארבעים ושמנה אברים באדם שלשים בפיסת הרגל וכו' שלשים בפיסת היד ששה בכל אצבע שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבעה בכתף (אהל' א ח). (מי שנדר ואמר) משקל ידי עלי ר' יהודה אומר ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו ושוקל (ערכ' ה א). אין אתה מודה במוציא לאחר ידו וברגלו בפיו ובמרפיקו שהוא פטור שלא הוציא כדרך המוציאין (תוספת' שבת ט ט). ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו (משנ' שם י ג) בשעה שאמר יצחק ליעקב גשה נא ואמושך בני נשפכו מים על שוקיו והיה לבו רפה כשעוה וזימן לו הקב"ה שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא יפול (ר' הושעיה, מד"ר בראש' מד).