1 בערב' שַׁח'ר شخر ושַרח' شرخ, ועי' הערה לקמן.

 2 מליצת הכתוב קשה ונתלבטו בו הקדמונ' והחדשים ולא מצאו לו באור מתקבל ולכן החליטו רב החדשים כי הוא לקוי. עכ"פ, יש עדות כי הנסחה המסורה כבר היתה כך בזמן אוריג' (.Orig), כי הוא העתיק המלים האלה כך: Fileld) μηϱὲμ μεσσαὰϱ λαϰτὰλ ἰελεδεχέϑ). ובעצם מלה זו רבו הפרושים למן הקדמונ' ועד החדשים בזמננו. השבעים תרגמו ἑωσφόϱου, שהוא שְַׁחַר. ובמשמ' זו תרגם גם עקילס: ἑξωϱϑϱισμένης. רסע"ג תרגם אלבחר אלאסואד, הים השחור, ופרש איפוא המלה משחר במשמ' שחור. ובמשמ' זו פרש ריב"ג מלה זו: מנ בטנ אלט'לאמ, ר"ל מתוך החשך. ר' משה הכהן במשמ' שחֹר, ור' ישועה במשמ' שררה. רש"י במשמ' הטלה: משנפלת מן הרחם, כמו משילין פירות (ביצ' לה:) שיש שונין משחירין. ע"כ. רד"ק במשמ' שחר, וכך רֹב אותם החדשים, המקימים מלה זו. אבל, כבר העירו כל החדשים כי בשום מקום לא נמצא השם שחר במשקל משחר. ואולם, בעצם כונת המלה משחר בענין ילדות אין לפקפק כי שתי המלים שלפניה ושלאחריה רחם — ילדותך, מעידות על זה, ויש סיוע מלשון ערב' למשמ' זו להמלה מִשְׁחָר, כי בערב' משמת המלה שׁח'ר شخر וסרוסה שׁרח' شرخ ממש במשמ' זו. לשאן אל ערב: שׁח'ר אלשבאב אולה וג'דּתה כשׁרח'ה, ע"כ, ובעבר': שׁחר הילדות הוא ראשיתה, כמו שׁרח'. — ואת השם שׁרח' פרשו המלונאים הערבים וז"ל: אלשׁרח' אול אלשבאב ונצ'ארתה וקותה, ע"כ, ובעבר': שרח הוא ראשית הילדות וזיוה וכחה. ואמר חשאן בן ת'אבת: שׁרח' אלשבאב ואלשׁער אלאשוד מא למ יעאצ' כאנ ג'נונא. והשם שׁארח: אלׁשארח' אלשאבּ, ובהחדית': אקלתוא  שיוח' אלמשׁרכינ ואשתחיוא שרח'המ, ופרש אבו עביד וז"ל: אראד באלשׁיוח' אלרג'אל אלמשאנ אהל אלג'לד וכו' אלד'ינ אד'א שבוא למ ינתפע בהמ פי אלח'דמה ואראד באלשׁרח' אלשבאב אהל אלג'לד אלד'ינ ינתפע בהם פי אלח'דמה.