מַשְׁחֶזֶת

* 1 ש"נ, —  דבר של אבן או של עץ שמשחיזים עליו את הסכין וכיוצא בזה, Schleifstein; pierre á aiguiser; whetstone: משחזת  שיש בה בית קבול שמן ופנקס שיש בה בית קבול שעוה תוספת' כלי' ב"מ ז י.  לא שנו (שאין משחיזין את הסכין ביו"ט) אלא במשחזת של אבן אבל במשחזת של עץ מותר רב הונא, ביצ' כח.. — ובסהמ"א:  כסכין זה כל זמן שמשחיזו במשחזת מתמרק החלודה שעליו ומתגלה צחצחות אור בהירותו ר"א הכהן, שבט מוסר יא.



1 בערב' מִשְׁחַדַ'ה مشحذة.

 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים