מָשְׁחָה
בכנ' מָשְׁחָתָם, — א) מקור, כמו מָשׁוֹחַ: ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו לְמָשְׁחָה בהם ולמלא בם את ידם (שמות כט כט). ומשחת אתם וכו' להיֹת להם מָשְׁחָתָם לכהנת עולם (שם מ טו). — ב) במשמ' חֵלק: ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים לְמָשְׁחָה ולבניך לחק עולם (במד' יח ח).