מִשְׁטָר

1, ש"ז, בכנ' מִשְׁטָרוֹ, — פעולה של שררה, Wirkung; effet; effect: הידעת חקות שמים אם תשים מִשְׁטָרוֹ2 בארץ התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו (איוב לח לג-לה). — ובסהמ"א: א) במשמ' כתב, רשימה, כעין מפה, Karte; carte; map: ויצו ויביאו לפניו את משטר הכוכבים אשר לו אשר בו יודע יוסף את כל העתים וכו' ויאמר יוסף אל בנימן הבט נא בזה הכלי וכו' וירא בנימן את הכלי ההוא עם משטר כוכבי השמים ויתחכם ויבט בו לדעת איפה אחיו (ספר הישר, ויגש). — ב) במשמ' תנאי שהותנה בין שני צדדים: להר המור שאו גבעת לבונה ולצבי חן שאו יעלת אהבים, וכתבו משטרי מהר ומתן ברקעי רקיעים לא כתבים (ר"י הלוי, שאו כנפי שחרים). — ג) במשמ' הוצאה לפעל פסק דין של השלטון, עֹנש: משפט משמש שלשה לשונות תחלת טענות וכו' וגמר הדין וכו' ומשטר ששוטרין אותו ביסורין (רש"י ישע' לב יז). תחילתו (של המשפט) הוכחת דברים אמצעיתו פסק דין וסופו משטר יסורין (הוא, איוב ט לב). ישת ידו משטר אימתו וניגושו על שנינו שלא יחזק החזק את הרפה (הוא, שם לג). — ד) במשמ' שלטון ופעולה: וכי היה לך יתרון בדעת ובחשבון ותשקיף ותופיע על מסלות הרקיע וכי נכספה נפשך להבין שביליו וכו' וחקו בארץ ומשטרו  וגבהו ורומו (אגר' הרמב"ם לתלמידו ר"י אבן עקנין). אח"כ אמר והוא ימשול בך ירמוז לשכל העיוני הנקרא אדם כי החלק הנשאר והוא השוטר והמושל אשר שם האלהים משטרו בארץ ולשבת תחת כסא כבוד אלהים (ר"ד מרוקא, זכות אדם 20). כי היו חכמים גדולים יודעים כח המזל כפי משטרו על הארץ שלהם (ר' בחיי, יתרו). על משכיות לב כל ישים משטרו, גם עוזרי רהב שחו עת בא דברו (ליטריס, משירי שיללר, מנקרות צורים, בכורי העתים תקפ"א 115). סעד בחסד ומשפט כסאך, והיה הישר אזור ממשלתך, והצדק אזור משטרך (אסף ב, ח יב). — ובמשמ' סדר וקצב: משים משטר לדבריו בל יהגה טיח תפל (בן זאב, תרג' ב"ס לב כג). — ובמשמ' מִשְׁמָר, חובה שהוטל על אדם על פי הרָשוּת: וכמו על משטרו נצב איש חיל יום יום בחנותה בת שוע יושבת (יל"ג, קוצו של יוד ג).



1 עי' הערה לקמן.

2 קְרא משטרם. תרגמו השבעים במשמ' הסכמה. תרג' יונ': שטריה גלגליה, אך לא נתברר בודאות מה כונתו במלה זו. רסע"ג תרגם כאן אחכאמה, ר"ל שלטונו. אך בפרוש ע' מלים כתב שהוא מן המוציא שטר חוב (בערב' שׂטר – כתב). וכן ריב"ג: רשׂמה (בערב') מנ קולהמ שטר חוב. רש"י פרש שטירה, במשמ' שלטון: שטירת המזלות הממונים להביא על הארץ קור וחום קיץ וחורף. ע"כ. וכך ראב"ע: ממשלה על הארץ, מן שוטרים. ע"כ. וכך רלב"ג: ממשלת השמים בארץ. רד"ק הביא שני הפרושים, ממשלה וגם כתב. ורוב החדשים במשמ' שלטון.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים